"אני והתא נשנה את העולם": מהפכת הבשר המתורבת. האם בתוך 100 שנה האנושות כולה תהפוך לטבעונית?

בשר מתורבת (cultured meat) או בשר נקי (clean meat) או בשר מבחנה (in-vitro meat) הוא בשר המיוצר במעבדה או במפעל בתרבית תאים במקום בגופם של בעלי חיים.

רעיון זה הועלה כבר לפני עשרות שנים על ידי וינסטון צ'רצ'יל שכתב במאמר בשנת 1931:

We shall escape the absurdity of growing a whole chicken in order to eat the breast or wing, by growing these parts separately under a suitable medium.

צ'רצ'יל העריך שזה יקרה עד 1981, ובזאת הוא טעה. אבל כיום כבר ישנם מספר מיזמי מחקר וחברות מסחריות המגדלים בשר במעבדה באופן ניסויי, למרות שעדיין לא יוצר בשר לצריכה ציבורית. דור המוצרים הראשון יהיה דמוי בשר טחון כלומר המבורגרים, כדורי בשר, קציצות ונקניקיות. והמטרה לטווח ארוך היא לגדל רקמת שריר מפותחת לגמרי (סטייק), או אברים שלמים אחרים (כגון כבד אווז).

ההמבורגר הראשון מבשר מתורבת עובר טיגון ב2013. באדיבות World Economic Forum

יש לעתים בלבול בין בשר מתורבת לבין תחליף בשר, שהוא מוצר צמחוני המופק מחלבון מן הצומח כגון סויה או גלוטן חיטה וקטניות. בשנים האחרונות משווקים תחליפי בשר שטעמם לדעת רבים דומה להפליא לטעם בשר בזכות הוספת מולקלות הם ממקור צמחוני או סינתטי או בזכות אמצעים אחרים (כגון ההמבורגרים של beyond meat או impossible foods). אך יש להבחין בינם לבין בשר מתורבת שאמור להיות בסופו של דבר זהה למעשה לכל דבר ועניין לבשר חיה שנשחטה (להלן "בשר טבח").

תהליך ייצור בשר במעבדה כולל לקיחת תאי גזע חיים מבעל חיים חי או מת. ניתן כעקרון לקחת תאים כאלו במשך מספר דקות או שעות לאחר מותה של חיה או לקחתם מהחיה עוד בחייה כפי שלוקחים דגימות מבני אדם (למשל באמצעות ביופסיה או לקיחת דמים או לקיחת תאים בצמר גפן מן החלק הפנימי של הלחי). לאחר לקיחת תאי הגזע נותנים להם להתרבות לכמות עצומה בתנאי מעבדה. ואז מורים להם באמצעות שימוש בסיגנלים כימיים מתאימים להפוך לתאי שריר. ברגע שנלקחו התאים ההתחלתיים, לא נדרשים בעלי חיים נוספים - בדומה לייצור תרביות יוגורט. די לקחת תאי גזע מהסוג הנכון מחיה פעם אחת ויחידה, וניתן לייצר מהם כמויות בלתי מוגבלות של בשר מתורבת למשך זמן בלתי מוגבל בעתיד.

כדי לייצר "בשר טחון" מספיק לגדל תאי שריר מנותקים או שכבת תאים דקה. באופן עקרוני, קל יחסית לגדל תרבית תאים בתוך מגיב ביולוגי (bio-reagent), ואז לגרום להם להתאחות זה עם זה. הטכנולוגיה לכך קיימת וכבר יוצרו המבורגרים, וכדורי בשר כאלו, אם כי במחיר גבוה.  הצפי כיום הוא שכבר ב2020 או 2021 יתחילו בשיווק מסחרי של בשר כזה, ובעתיד מחירו יהיה בערך חצי מזה של בשר טחון שיוצר באופן הקונבנציונלי. על הירידה התלולה במחירי הייצור של בשר מתורבת בשנים האחרונות ניתן לקרוא בהרחבה בלינק כאן.

לעומת זה גדילת רקמת שריר עבה דורשת מערכת הובלה בדומה למערכת הדם על מנת לספק לרקמה מזון וחמצן, וכן לסלק את תוצרי הפסולת. בנוסף, דרושים סוגי תאים אחרים כמו תאי רקמת חיבור, ויש צורך במדיום כימי שיספק אותות לרקמה הגדלה בנוגע למבנה. ולבסוף, רקמת שריר צריכה להימתח ולעבור "אימון" על מנת להתפתח. כיום עדיין אין טכנולוגיה בשלה לגידול שריר אמיתי במעבדה, אך התקווה היא שבעקבות תהפתחות הטכנולוגיה של יצירת איברים להשתלה ניתן יהיה גם לגדל רקמת שריר מלאה (כלומר סטייק), וכן איברים אחרים (כגון כבד אווז או לשון פרה), לצורך מאכל. לפי הערכות שונות הדבר ייקח עוד כ10 עד 20 שנה מהיום.

מלבד היתרון המוסרי העצום והמובן מאליו של בשר מתורבת עשויים להיות לו גם יתרונות נוספים:

1. מבחינה כלכלית - הצפי הוא שבסופו של דבר מחירו של בשר מתורבת יהיה זול יותר מבשר טבח וזאת כיוון שתהליך הייצור  של הבשר יהיה יעיל יותר מאשר בתוך בעל חי. אחרי הכל את קו הייצור של בשר מתורבת בני האדם יתכננו כדי שיפיק בשר ביעילות מקסימלית. לעומת זאת ברור (בין אם אתה מאמין באבולוציה או בתכנון תבוני) שבעלי החיים שאנו אוכלים כיום לא התפתחו/תוכננו בצורה אופטימלית כדי לשמש מקור לבשר לבעלי חיים אחרים, אלא כדי לשרוד ולהביא לעולם מקסימום צאצאים. אמנם במשך אלפי שנות ביות, טיפוח גנטי והשבחה האדם הפך את חיות המשק ל"מכונות" יותר יעילות לייצור בשר מכפי שהיו במקור, אבל עדיין האילוצים של האבולוציה/התכנון המקורי מונעים השגת יעילות גבוהה כפי שניתן להשיג בקו ייצור תעשייתי.

2. מבחינה סביבתית - מכיוון שהייצור יהיה יעיל יותר אז הוא ידרוש הרבה פחות משאבים (כמו מים וחומרי הזנה ממקור צמחי או סינתטי להזנת התאים) פר ק"ג בשר, ולכן הוא גם יהיה עדיף מבחינה סביבתית.

3. מבחינה בריאותית - היכולת לשלוט בצורה הדוקה ומדוייקת על כל הרכיבים התזונתיים שבבשר המתורבת עשויה לאפשר ייצור של בשר בריא יותר, ותפור באופן פרטני לדרישות דיאטטיות של אנשים מסויימים. לדוגמא על ידי שליטה בכמות תאי השומן שמוכנסים לתערובת ניתן לייצר בשר דל שומן במיוחד עבור אנשים שסובלים מבעיית עודף כולסטרול.

מבחינת כשרות, הקונצנזוס המקובל כיום בקרב הרבנים שדנו בנושא הוא שבשר כזה שיופק מבעלי חיים כשרים יהיה כשר בודאי, אם כי יש רבנים המציבים תנאים מסויימים לכך. כמו כן ישנה מחלוקת בין הרבנים השונים בשאלה האם בשר מתורבת שיופק מבעלי חיים לא כשרים (כגון חזיר) יהיה גם כן כשר, וכמו כן האם הוא יחשב כבשרי או כפרווה מבחינת דיני בשר וחלב. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בלינק כאן.

ההשלכות ארוכות הטווח של פיתוח הבשר המתורבת הן מרחיקות לכת. זו תהיה מהפכה של ממש. משקיעים רציניים כמו המיליארדר הבריטי ריצ'ארד ברנסון חוזים שבתוך 30 שנה לא יהיה יותר צורך יותר בשחיטת בעלי חיים לבשר.
ייתכן שזו תחזית אובר-אופטימית, מאחר שבלי ספק יהיו גם גורמים שונים שינסו להתנגד למהפכה הזו, החל במגדלי בקר ועופות שיאבדו את מקור פרנסתם, עבור דרך לודיטים ושמרנים קיצוניים שמתנגדים מטעמים אידאולוגיים לכל חידוש טכנולוגי במיוחד בתחום הביולוגיה (כמו מתנגדי ההנדסה הגנטית למיניהם), ועד אנשים שיהיו להם חששות לגיטימיים מפני ההשלכות הבריאותיות של אכילת בשר מתורבת.
עם זאת, מאחר שאני מעריך שאין כל סיבה שבשר מתורבת יהיה פחות בריא מבשר טבח, אז בתוך כמה עשרות שנים גם הספקנים ביותר מבחינה בריאותית ישתכנעו בכך. בתוך כמה עשרות שנים גם הלודיטים ילכו לעולמם או ישתכנעו, ומגדלי הבקר והעופות יצטרכו למצוא מקור פרנסה אחר כפי שקרה עם נהגי הכרכרות, מדליקי פנסי הרחוב, ועוד אינספור מקצועות אחרים שנעלמו בזכות הקדמה הטכנולוגית.
אני חושב שבהערכה זהירה ושמרנית ניתן לומר שבתוך 100 שנים 99% מהאוכלוסיה במדינות המתקדמות תעבור לצריכת בשר מתורבת, ובמצב עניינים כזה די ברור שהמתת בעלי חיים לצורך מאכל תאסר במדינות הללו, כשם שאוסרים היום ציד של חיות בר מוגנות, וכפי שנאסרה ממש לאחרונה אכילת כלבים וחתולים בארצות הברית.

נ.ב. הקרדיט להברקה בכותרת מגיע לקובי ברק מאנשי חברת סופר-מיט.