יחסו של היטלר לציד מסחרי

במאמר הקודם הראינו שהיטלר התנגד רק לציד למטרת שעשוע וללא סיכון לצייד האנושי, אבל לא גילה התנגדות לציד שבו הצייד האנושי לקח על עצמו סיכונים. במאמר זה נראה שביחס לסוג מסויים של ציד, קרי ציד דגים ולוויתנים למטרת מאכל והפקת שומן, היטלר לא רק שלא גילה לו התנגדות אלא אפילו ביקש לעודד ולהגדיל אותו.

ציד של לוויתנית ובנה. היטלר ביקש לעודד את דיג הדגים ואת ציד הלוויתנים בגרמניה. התמונה באדיבות Australian Customs and Border Protection Service

באופן כללי נראה שהיטלר לא התנגד לציד של חיות למטרת מאכל. כך למשל מעיד

צילום מעמ' 138 בספרו של באור

גם גבלס מספר ביומנו כיצד בשלב כלשהו במלחמה, נוצר אילוץ כלכלי לקצץ במנות הבשר המוקצבות לאוכלוסיה (כי מזון צמחוני הוא תמיד חסכוני יותר ממזון מן החי), אבל היטלר במקום לקפוץ על ההזדמנות להעביר את האוכלוסיה למזון צמחוני, כפי שהיינו מצפים אילו הוא היה באמת מחוייב לאידאולוגיה צמחונית, התנגד למהלך (כנראה בשל חששו מההשפעה של מהלך כזה על המורל). ההתנגדות הזו היתה כל כך מנותקת מהמציאות לכלכלית עד שגבלס כינה זאת "מדיניות קצרת רואי וקטסטרופלית".

צילום מGeobbles a Biograpy מאת פיטר לונגריץ'

למעשה, לא רק שהיטלר לא ביקש לצמצם את צריכת המזון מן החי, אלא שהוא שאף להגדיל אותה! כאן מובא ציטוט של דברי היטלר ב1942 שבהם הוא מבקש להגדיל את צריכת כמות הדגים לנפש בגרמניה פי 5 לרמה המקובלת ביפן:

צילום מהספר שיחות השולחן של היטלר עמ' 230 (ינואר 1942)

ולאור דבריו אלו של היטלר על הצורך לעודד צריכת דגים מוגברת אפשר להבין את עדותו של באור שהיטלר לא הוטרד  משיחותיו של באור על הרפתקאות הדיג שלו, ולא הביע התנגדות לתחביב הזה:

צילום מספרו של באור, עמ' 138

ואם נאמר שאולי היטלר התייחס בצורה שונה לדגים מאשר ליונקים, אז נתבונן כעת ביחסו ללוייתנים שהם יונקים ואף נחשבים לאחת מממשפחות החיות האינטלגנטיות ביותר. ובכן, מסתבר שתחת שלטונו של היטלר הפכה גרמניה לראשונה בתולדותיה לאומה שעוסקת בציד לוויתנים בקנה מידה נרחב, כפי שנאמר במקור כאן:

Unilever was forced by the new Nazi government to finance the building of a German-flagged whaling fleet, making Germany a whaling nation for the first time. The first floating factory built in Germany, the Walter Rau, named for the owner of the main German margarine firm, went to the southern oceans in the mid-1930s. In its first season it processed 1,700 whales. From these it produced 18,264 tons of whale oil, 240 tons of sperm oil, 1,024 tons of meat meal, 104 tons of canned meat, 114 tons of frozen meat, 10 tons of meat extract, 5 tons of liver meal, 22 tons of blubber fiber, and 11 tons of glands for medical experiments. By 1939 the Germans were deploying 5 owned and 2 chartered factory ships. 

וכפי שמסופר במקור כאן, היטלר הוא שדאג אישית לכך שחברת יונילבר תבנה עבור גרמניה את צי ציד הלוויתנים הגדול ביותר באירופה בעת ההיא: 

אלא שמסתבר שלמרות שהיה ברשותו צי ציד הלוויתנים הגדול באירופה באותה עת זאת היטלר לא היה מרוצה, וב1942 התלונן על כך שגרמניה לא צדה מספיק לוויתנים לפני המלחמה כאשר הדבר היה אפשרי ביתר קלות מאשר בתנאי מלחמה:

צילום מהספר שיחות השולחן של היטלר עמ' 468 (12 מאי 1942)

אנחנו רואים אם כך שגם בתחום הזה המדיניות של היטלר היתה לחלוטין לא מה שהיינו מצפים מדיקטטור המחוייב לאידאולוגיה צמחונית. במאמר הבא נראה שלא רק שהיטלר עודד סוגים מסויימים של ציד מסחרי אלא גם עסק בעצמו בציד (לפחות בצעירותו).
.

האם הפסוק "זובחי אדם עגלים ישקון" מדבר על טבעונים וחובבי חיות? ממש לא. ההפך.

א. בקרב קרניסטים מהציבור הדתי והחרדי מקובל לעתים קרובות לתקוף טבעונים ופעילים למען זכויות בעלי חיים באמצעות הפסוק הבא מספר הושע (המופיע בהפטרת פרשת ויצא): [...] לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן (הושע יג' ב')

דוגמא אופיינית אפשר למצוא למשל בדבריו הבאים של השר אורי אריאל:

הנביא הושע בסגנונו הטלגרפי מתנבא מילים קשות על אנשי ישראל: "זובחי אדם - עגלים ישקון". משמעות הביטוי הוא: מי שזובח בני אדם - נושק לעגלים או להיפך: אין הם מרגישים סתירה בין השניים: להרוג בני אדם ולנשק לעגלים. יכול להיות אדם שרגיש מאד לזכויות בעלי החיים, אבל אכזרי ביותר על אחיו בני האנוש.

ודוגמא קיצונית עוד יותר אפשר למצוא בדף אחר באתר הידברות:

השאלה שאנו שואלים: האם רחמים רבים מידי על בעלי חיים עשוי להוביל לזילות בבני אדם? בתנ"ך אנו מוצאים התייחסות ישירה לכך: "זובחי אדם - עגלים ישקון" (הושע פרק יג, ב). פסוק זה טוען שחיבה מוגזמת לבעלי חיים יכולה להוביל לזילות בבני אדם.

וניתן למצוא עוד רבנים ומעצבי דעת קהל דתיים וחרדים שמתבטאים כך, כמו למשל כאן, כאן וכאן, ועוד רבים.

מה יש לומר על כך? ובכן, עצם העובדה שיש בני אדם שיכולים להיות רגישים לזכויות בעלי חיים ובו זמנית אכזריים כלפי בני אדם היא בהחלט אפשרית, אבל האם זה באמת מה שאומר הנביא כאן? והאם הוא באמת אומר כאן שחיבה מוגזמת לבעלי חיים יכולה להוביל לזילות בבני אדם? התשובה היא לא באלף רבתי.

ומה האמת?

ב. למעשה הפסוק על פי משמעותו האמיתית על דרך הפשט, והן עפ"י הפרוש של חז"ל לפסוק, לא זו בלבד שאינו מדבר כלל על טבעונים או צמחונים או חסידי זכויות בעלי חיים אלא ההפך מכך. וכפי שנראה מיד עד לסוף המאה ה19 אף מפרש לא העלה על דעתו לטעון שאותם "נושקי עגלים" היו צמחונים או טבעונים או חובבי חיות. יתר על כן גם אותם רבנים שבסוף המאה ה19 המציאו את החידוד וקראו את הפסוק על חובבי חיות ידעו היטב שאין זו כוונתו המקורית של הנביא ולא אמרו את דבריהם אלא לתפארת המליצה. אלא שכפי שמראים הציטוטים דלעיל לא חסרים היום אנשים שבשל חוסר ידיעה והבנה במקורות טועים לחשוב שזוהי באמת כוונת הפסוק, ואת הטעות הנפוצה הזו באתי לתקן במאמר זה.

ג. ראשית נראה מהו פשט הפסוק. מתוך קריאת הפסוק במלואו ובהקשרו אפשר להבין מייד שהעגלים שבהם מדובר אינם חיות אלא פסלים. כך נאמר שם: "(א) כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת (ב) וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן". יש כאן רמז ברור לאותם פסלי עגלי זהב שבנה ירבעם בן נבט (משבט אפריים) מייסד ממלכת ישראל: "ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (ספר מלכים א פרק יב' כח'). על עגלים אלו מסופר במלכים ספר מלכים ב פרק יז' טז' "ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שני עגלים".

פירוש הפסוק המלא אם כך הוא: אותם בני אפריים (ממלכת ישראל הצפונית שהקים ירבעם משבט אפריים) הוסיפו לחטוא ובנו להם עגלים מכספם (אלו העגלים שבנה ירבעם בן נבט בבית אל ובדן), ועל אותם בני אפריים אומרים "זובחי אדם" (=אלו שחוטאים בעבירות קשות שבן אדם לחבירו, עד כדי רצח) "עגלים ישקון" (=נושקים את עגלי הזהב של ירבעם בן נבט). וההנגדה של זובחי אדם מול נושקי עגלים אינה אלא מליצה סאטירית.

זהו הפשט הברור של הפסוק, וכך פרש זאת למשל האבן עזרא על הפסוק:

"להם הם אומרים - בני אדם להתל להם, כי הם מנשקים לבעלים שהם צורות העגלים כמו וכל הפה אשר לא נשק לו, והם שופכים דם נקי וזהו ודמיו עליו יטוש, והנם הפך כל אדם, כי האדם ישק לאדם שהוא חבירו ויזבח העגלים למאכלו".

ד. אנו רואים אם כן שנשיקת העגלים שבה מדובר כאן הוא עבודת פסילים ולא תמיכה בזכויות בעלי חיים. אין כל סיבה להניח שאותם נושקי עגלי הזהב אהבו בעלי חיים או שהיו צמחונים. אין בתנ"ך כל עדות לכך שצמחונות היתה תופעה נפוצה בקרב היהודים בארץ בתקופת בית ראשון. יתר על כן, רק מספר פרקים לפני כן הנביא הושע עצמו אומר בפירוש על אותם בני אפריים שהם היו אוכלי בשר:

• (יא) כִּי-הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחוֹת, לַחֲטֹא: הָיוּ-לוֹ מִזְבְּחוֹת, לַחֲטֹא. [...] (יג) זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ --יְהוָה, לֹא רָצָם; עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם, וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם--הֵמָּה, מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ (הושע פרק ח)

כמו כן חמישה פסוקים לפני הפסוק "זובחי אדם עגלים ישקון" אומר הושע על אותם בני ממלכת ישראל הצפונית שהם עצמם זבחו גם שוורים:

• אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ, בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי: (הושע יב' יב')

ה. לחז"ל בתלמוד הבבלי יש פירוש אחר על פסוק זה שהוא רחוק למדי מן הפשט, אלא שגם הוא אינו טוען שזובחי האדם הם חובבי חיות, אלא ממש ההפך מכך.

מאי זובחי אדם עגלים ישקון? אמר רבי יצחק דבי רבי אמי: שהיו משרתי עבודה זרה נותנים עיניהם בבעלי ממון, ומרעיבים את העגלים, ועושין דמות עצבים, ומעמידין בצד אבוסיהן, ומוציאין אותן לחוץ. כיון שראו אותן, רצין אחריהן וממשמשין בהן. אומרים לו: עבודה זרה חפץ בך, יבוא ויזבח עצמו לו. (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סג ע"ב)

לפי פירוש זה כהני העבודה זרה היו מרעיבים עגלים אמיתיים ומעמידים לידם תמונות של אנשים עשירים, וכאשר היה אחד מאותם עשירים בא להשתחוות לאלילים היו משחררים את העגלים הללו. העגלים הרעבים היו רצים אל האדם העשיר שדמותו היתה מוכרת להם (מהצפייה בתמונתו) כדי לבקש ממנו אוכל והיו תוחבים את פיהם לחיקו ("נושקים אותו"), ואז הכהנים היו אומרים לאותו אדם שזהו סימן שהאליל חפץ בו שיקריב את עצמו ("זביחת אדם"), והם היו לוקחים את כספו של האיש לעצמם. כלומר לפי פרוש זה פרוש הביטוי "זובחי אדם עגלים ישקון" הוא שכהני העבודה זרה היו זובחים את האדם שאותו העגלים (החיים והרעבים) היו נושקים.

כפי שציינתי קודם פרוש זה רחוק למדי מהפשט וספק אם יש לו יסוד היסטורי, אבל בכל אופן גם לפיו עולה בברור שאותם זובחי אדם לא היו חסידי זכויות בעלי חיים אלא להפך - היו מתעללים בחיות.

ו. במרוצת הדורות נאמרו פירושים נוספים על הפסוק. כדי לא להלאות את הקוראים שאינם מתעניינים במיוחד בפרוש המקרא ריכזתי לא פחות משמונה(!) פירושים נוספים שונים, מתקופות שונות, בדף נפרד כאן. מי שהנושא מעניין אותו מוזמן להכנס לשם ולהמשיך לקרוא. כאן אסכם רק שבכל אותם הפירושים אין אפילו אחד שטוען שזובחי האדם המוזכרים בפסוק היו חובבי חיות או צמחונים.

ז. נסיים בשני ציטוטים שמשתמשים בפסוק הזה כמליצה דווקא בהקשר של הדגשת חשיבות איסור צער בעלי חיים. ראשית, הרמב"ן מזכיר את הביטוי "זובחי אדם" הנזכר בפסוק שלנו, דווקא כדי לתאר של שוחטי בעלי חיים:

• "טעם המניעה ללמד אותנו מדת הרחמנות ושלא נתאכזר, כי האכזריות תתפשט בנפש האדם, כידוע בטבחים שוחטי השורים הגדולים והחמורים שהם אנשי דמים זובחי אדם אכזרים מאד" (פרוש הרמב"ן על דברים פרק כב פסוק ו)

ורבי שמחה הכהן מדווינסק משתמש בפסוק שלנו כשהוא מנגיד את האכזריות של עובדי עבודה זרה הקדומים (נושקי עגלי הזהב למיניהם) לרחמנות של התורה על בעלי חיים:

• "ידוע שעניני עבודה זרה היה לההנות להצורות המשפיעים (לפי דמיונם) במסירות נפשם ובשרפת בניהם ובנותיהם, ובהתגודדות, ובשריטה, הכלל להרבות אכזריות ונקימה בנפש האדם, וכמו שאמר הנביא (הושע יג, ב) זובחי אדם עגלים ישקון, עד שהאיר הקב"ה באור תורתו, [...] הוא נתן ביסודי תורתו חמלה וחנינה על נפש האדם בלי הפוגה ובמחלוקות שונות, [...] הבהמה שלא לצערה, ואם נאכל בשרה לא נאכל בלי חמלה, רק באופנים שונים, אשר ממעטים צערה [...], ולא נדוש בחסימה, ושביתה לעבד ובהמה [...], ושלא להקריב בעודו יונק בתוך ז' תחת אמו, כי הוא חמל גם על נפש הבהמי [...], ושלא לשחוט אותו ובנו ביום אחד" (משך חכמה על ויקרא פרק כב פסוק כו) 

כיצד אם כן נולד בסוף המאה ה19 הפרוש הקרניסטי והאנטי-טבעוני המוטעה שהבאתי בדוגמאות שבראש העמוד? על כך אספר בפוסט שבלינק כאן.

עגל זהב, באדיבות free bible images

האם הקריב הבל קרבנות דמים מן החי? כנראה שלא.

פרשת מנחותיהם של קין והבל ותגובת האל כלפיהם מהווה מקור ללא מעט תעמולה אנטי טבעונית, המבוססת על כך שהאל העדיף כביכול את מנחתו הבשרית של הבל על פני מנחתו הצמחונית של קין. אבל בפוסט זה נראה שלמעשה אין זה ברור כלל שהבל המית בעלי חיים לצורך מנחתו. ייתכן מאד שלפי המקרא הבל רק הקדיש את בכורות צאנו לה' והביא אותם למקום מיוחד שבו ישמרו בנפרד משאר הבהמות, אבל לא המית אותם כלל. לדעתי זהו פירוש סביר וצמוד לפשט לא פחות מהפירוש המקובל שטוען שהבל המית את הבכורות שבחר להקדיש לה'.
ב2020, שלוש שנים אחרי שפירסמתי את הרעיון הזה שלי לראשונה ב2017, גיליתי שלמעשה פירוש דומה או זהה לזה כבר הוצע בעבר ע"י מפרש התורה החשוב הרד"ק במאה ה12, וע"י הר' דוד צבי הופמן, מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה במאה ה19-20. שני הפרשנים הללו הם אגב צמודים לפשט באופן מובהק. על דבריהם ארחיב בסוף המאמר הזה. ברוך שכיוונתי לדעת גדולים.

התמונה באדיבות http://www.freebibleimages.org

שנהיה לראש ולא לזנב - טיפים לטבעונים אוכלי ראשים לכבוד ראש השנה

יש כאלו שגורסים שטבעונים פטורים מלאכול ראש של דג או כבש בראש השנה, מכיוון שהם בלאו הכי אוכלים לכולם את הראש במשך כל השנה. כמו כן מבחינת עצם המנהג אפשר לומר "שנהיה לראש ולא נהיה לזנב" גם מבלי לאכול שום דבר.
אבל בכל זאת ישנם טבעונים שומרי מסורת רבים שמעוניינים לקיים את המסורת של אמירת "שנהיה לראש ולא נהיה לזנב" תוך כדי אכילת מאכל שמסמל ראש, אבל אינם רוצים כמובן לאכול ראש של בעל חיים. מה האלטרנטיבות העומדות בפניהם?

יחסו של היטלר לכלבים? לא משהו

היטלר גידל מספר כלבים החל מתקופת שרותו במלחמת העולם הראשונה. והוא עצמו, וכן עדים רבים, תארו את יחסו אליהם כקרוב מאד. אבל צריך להבין ש"יחס קרוב מאד" אצל היטלר אינו מעיד בהכרח על רחמים וחמלה. אביא כאן שלושה מקרים שסופרו על ידי שלושה אנשים שונים שמעידים על כך שאפילו לכלביו האהובים היחס שלו היה, לפעמים, רחוק מאד מרחמים וחמלה.

היטלר מחזיק קצר את אחד מכלביו. באדיבות German Federal Archive

מצעד הדיקטטורים אוכלי הבשר

ככל שעלה בידי לברר היטלר היה כנראה הצמחוני (לכאורה, אך למעשה לא בדיוק, כפי שהראיתי כאן) היחיד מבין כל הדיקטטורים הרצחניים שחיו במאה ה20 (והיו לצערנו לא מעט כאלה). לאמיתו של דבר ניתן להניח שכל דיקטטור רצחני שלא ידוע כצמחוני - לא היה צמחוני. הסיבה להנחה הזאת היא כפולה:
ראשית, היותו של אדם רודן רצחני נתפשת (ובצדק) כעומדת בסתירה להיותו צמחוני. לכן, אם קורה דבר כזה הוא נחשב כראוי לציון מיוחד, ואפשר לצפות למצוא אותו מוזכר בכל תיאור ביוגרפי של הרודן.
שנית, עושה רושם שיש לא מעט קרניסטים שמחפשים באובססיביות דוגמאות של דיקטטורים צמחוניים. לפעמים הם אפילו מגיעים עד כדי המצאת סיפורים שלא היו ולא נבראו. דוגמא לכך אפשר למצוא בבלוג בלינק כאן, שטוען למשל שאידי אמין אכל רק פירות בשל חמלה על בעלי חיים וצמחים, בניגוד לעדויות שאביא למטה.
בשל שתי סיבות אלו אפשר להסיק די בבטחון שאם רודן מסויים אינו מפורסם כצמחוני, אפשר להניח די בבטחון שאותו הרודן לא היה צמחוני.

להלן רשימה (חלקית בלבד!) של דיקטטורים רצחניים וקרניסטים שחיו במאה ה20 בלבד. חילקתי את הרשימה לשני חלקים, בחלק הראשון כללתי רק רודנים שיש עדויות  מפורשות לכך שאכלו בעלי חיים. רוב החומר בחלק זה מגיע מהספר Dictators' Dinners: The Bad Taste Guide to Entertaining Tyrants, by Victoria Clark and Melissa Scott, is published by Gilgamesh Publishing. בחלק השני כללתי גם קרניסטים משוערים כפי שהסברתי קודם, כלומר רודנים שלא מצאתי בערכים שלהם בויקיפדיה כל רמז לצמחונות.

קרניסטים מתועדים

מאו צה טונג - שליטהּ של סין בין השנים 1949 - 1976. נחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים, ובעיקר - מנהיג "מהפכת התרבות" (בין 1966 ל-1976), קמפיין פוליטי הרסני שגרם לכאוס רבתי במדינה, זרה אימה, וגבה את חייהם של מיליונים. וכאן ניתן למצוא תאור של המאכל האהוב עליו, שהפך לסוג של מאכל לאומי בסין, והוא תבשיל של חזיר מבושל בסוכר ויין. 

לאופולד השני- מלך בלגיה. נפטר ב1909. אחראי למותם של בין 5 ל-15 מיליון אפריקאים על ידי הבלגים בקונגו בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. כאן ניתן למצוא תאור של מאכלי בשר שהיו אהובים עליו. 

יוסף סטאלין - סטלין נחשב לאחד מגדולי העריצים של המאה העשרים. הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("טיהורים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים (מה שכונה "הולודומור") ופולחן אישיות קיצוני. שיטות אכזריות אלה היו עבורו כלי לזירוז תהליך התיעוש של ברית המועצות והפיכתה למעצמת-על. כאן ניתן למצוא מתכון למאכל גרוזיני שהיה אהוב במיוחד על סטאלין, וכולל בין המרכיבים עוף שלם. וכאן ניתן לראות תמונה שלו עוסק בציד.

הידקי טוג'ו - היה השליט האמיתי ביפן במלחמת העולם השניה. בגלל הפשעים שבוצעו תחת סמכותו, טוג'ו נחשב כאחראי על רציחתם של כמעט ארבעה מיליון סינים. טוג'ו אישר ניסויים ביולוגיים בעידוד הממשלה על שבויי מלחמה ועל אזרחים סינים. אחרי המלחמה הוא הועמד לדין בשל פשעי מלחמה והוצא להורג. וכאן קישור לכתבה מהעתון LIFE המתארת אותו אוכל דגים בבית הכלא שבו בילה את שנותיו האחרונות טרם הוצאתו להורג. 

בניטו מוסוליני - דיקטטור איטליה במלחמת העולם השניה. בין שאר פשעיו הרבים הסגיר את יהודי איטליה לידי הנאצים. עפ"י מקור זה אחד המאכלים האהובים עליו היה בשר עגל במרינדה.

פול פוט - עריץ קמבודי, היה מנהיג תנועת החמר רוז' ששלטה בקמבודיה בשנים 1975 עד 1979. שמו של פול פוט נקשר באחד מאירועי השמדת העם הנוראים שאירעו במאה ה-20, כאשר כ-1.7 מיליון מבני עמו נרצחו בתקופת משטרו, בין היתר באמצעות הוצאות להורג. עפ"י המקור כאן השף שלו העיד כי המאכלים האהובים עליו היו בשר אייל, חזיר בר ותבשיל מבשר נחש קוברה.

קים ג'ונג איל - הדיקטטור התמהוני הקודם של צפון קוריאה. אחראי למותם של מאות אלפי בני אדם ברעב בשנות ה90. לפי המקור כאן המאכלים האהובים עליו היו מרק מבשר כלב ומרק מסנפירי כרישים. לפי מקור זה נראה שגם בנו קים ג'ונג און, הדיקטטור הצפון קוראני הנוכחי, חובב בשר כלבים.

אידי אמין - היה רודן אוגנדה בשנות השבעים. אמין הפך את המלחמות השבטיות באוגנדה לקרדום לחפור בו, והורה על השמדת השבטים האחרים (מלבד שבטו). מספר האוגנדים שנרצחו כתוצאה משלטונו מוערך בין 80000 לחצי מיליון. לישראלים הוא מוכר בעיקר בשל חלקו המביש בחטיפת מטוס איירפרנס ב1976. כאן נמצא ראיון שנתן בשנותיו האחרונות ובו הוא מספר שהמאכל האהוב עליו הוא תבשיל של בשר עז עם דוחן, וראיון עם בנו שמספר על כך שבשנותיו האחרונות הוא אהב גם לאכול עוף מטוגן של KFC. כאן ניתן לראות תמונה שלו אוכל שוק של עוף בעת מצעד צבאי בזמן שלטונו, וכאן ניתן לראות אותו אוכל נקניקיה בזמן גלותו בסעודיה.

ניקולאי צ'אוצ'סקו - הדיקטטור האחרון של רומניה. הירידה ברמת החיים של העם, פולחן אישיות סטליניסטי, טיפוח הנפוטיזם, שהתבטא בין היתר בעמדה הבכירה של אשתו ובהכנת הבן לירושת השלטון, בזבוז אדיר של משאבים על בניית ארמון הפרלמנט – כל אלה השניאו את צ'אושסקו על שכבות רחבות של האוכלוסייה. לפי המקור כאן הוא אהב לאכול תבשיל מעוף שלם על כרעיו ועל קרבו. כמו כן הוא היה צייד נלהב, כפי שניתן לראות למשל גם בתמונה כאן.

פרנסיסקו פרנקו -הדיקטטור הפשיסטי של ספרד באמצע המאה ה20. לפי מקור זה היה חובב ציד ודיג.

סדאם חוסיין - דיקטטור עירק לשעבר. עפ"י המקור כאן אהב לאכול צלעות כבש ובקר וכן שרימפס ולובסטר חי.

מועמר קדאפי - דיקטטור לוב לשעבר. כאן ניתן למצוא מתכון למאכל האהוב עליו - בשר גמל בקוסקוס.

רוברט מוגאבה - הדיקטטור הנוכחי של זימבבואה. ארגונים בינלאומיים כמו אמנסטי האשימו את מוגאבה בפגיעה בזכויותיהם של מיעוטים, של הומוסקסואלים ושל אנשי האופוזיציה. עפ"י המקור כאן הוא חגג את יום הולדתו ב2015 בסעודה של בשר פילים צעירים.

בשאר אל אסד - הדיקטטור הנוכחי של מה שנותר מסוריה. עפ"י המקור כאן המאכל החביב עליו הוא בשר עם בורגול.

פידל קסטרו - דיקטטור קובה לשעבר. כאן ניתן לראות תמונה שלו אוכל נקניקיה בעת בקור בארצות הברית ב1959. לפי המקור הזה לעת זקנה קסטרו עבר לתפריט צמחוני ברובו, אך לא באופן מלא, וגם זאת רק מטעמי בריאות.

אריך הונקר - דיקטטור מזרח גרמניה לשעבר. היה צייד נלהב, כפי שמעיד שומר ראשו, וניתן לראות גם בתמונות בלינק כאן.


קרניסטים משוערים

טלעת פאשה, אנוור פאשה וג'מאל פאשה- שליטי תורכיה במלחמת העולם הראשונה. אחראים לשואה הארמנית בה נספו מעל מיליון ארמנים.

יחיא חאן- נשיא פקיסטן בשנים 1969-1971. אחראי למותם של מאות אלפי בנגלים במלחמה ב1971. 

עומר אל באשיר- נשיא סודן כיום. אחראי למותם של כ450 אלף איש ברצח העם בדארפור.

קים איל סונג- הדיקטטור הראשון של צפון קוריאה. 

מנגיסטו היילה מריאם- דיקטטור קומוניסטי באתיופיה לסרוגין בין 1970 ל1990. אחראי למותם של כחצי מיליון איש. הורשע ברצח עם.

ז'אן קמבנדה- ראש ממשלת רואנדה בזמן רצח העם ב1994 שבו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. הורשע ברצח עם.

פרנץ סלשי- שליט הונגריה ב1944. שיתף פעולה עם הנאצים והוא אחד האחראים לשואת ידי הונגריה.

חפאז אל אסד- הדיקטטור הסורי הקודם.

אוגוסטו פינושה- רודן צ'ילה בשנים 1973-1990. אחראי לחיסולם של 3000 אזרחים צ'יליאנים. 

פרנסיקו נגואמה- רודן גיניאה המשוונית בשנים 1968-1979. אחראי למותם של עשרות אלפים מתוך ארבע מאות אלף  תושביה של גיניאה המשוונית בימיו.

פרנסואה דובאליה- רודן האיטי בשנים 1957-1971.

צ'ארלס טיילור- דיקטטור ליבריה בשנים 1997-2003. הורשע בפשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות.

מולה עומר- מנהיג שלטון הטאליבן באפגניסטן. נתן חסות לאל קאעידה והיה בעל בריתו של בן לאדן.

האם היו בכירי הנאצים צמחונים או חובבי חיות? המקרה של היינריך הימלר, מפקד הSS

זהו המשך לפוסט הקודם שכתבתי בנושא ומומלץ מאד לקרוא אותו לפני הפוסט הנוכחי כדי להבין את ההקשר של הדברים.

היינריך הימלר היה מפקד הSS, ראש הגסטפו ושר הפנים של גרמניה הנאצית.

הפובליציסט, איש השמאל, רוגל אלפר כתב ב2014 בעתון הארץ מאמר אנטי טבעוני שבו הוא אמר בין השאר את המשפט הבא:

הימלר הטיף נמרצות נגד ציד: "לכל חיה יש את הזכות לחיות... זה באמת רצח", קבל בפני רופאו האישי.

שנה לפני כן כתב הפובליציסט, איש הימין, אראל סג"ל דברים דומים במאמר שלו שעסק בטבעונות:

היינריך הימלר המשוקץ, ראש האס-אס, תיעב ציד. פעם שאל את רופאו, ד"ר קרסטין, צייד חובב, כיצד הוא מסוגל לירות ביצור אומלל, "הרי זה ממש רצח". 

זה כל מה שהיה לאדונים הנכבדים לספר לנו על יחסו של הימלר לבעלי חיים. אבל הקורא התמים שקרא את דבריהם יופתע מאד לגלות שלמעשה הימלר עצמו עסק רבות בציד, ושהדברים הללו שאמר לרופאו האישי, נאמרו במהלך ארוע ציד שבו השתתף הימלר בעצמו! את כל זה סגל ואלפר לא טרחו לספר לנו משום מה.

תמונה של הימלר עם חכה בעת חופשה משפחתחת ב1935, שמעוררת את השאלה הנצחית של הגשש: "דייג אוהב דגים?" באדיבות האנציקלופדיה החופשית Alchetron

הנה מספר צילומים של הימלר במהלך ארועי ציד: בקישור כאן ניתן לראות את הימלר מצטלם בלבוש ציד בווארי מסורתי ליד בקתת ציד בשנת 1937. בקישור כאן ניתן לראות את הימלר בעת מסע ציד בשנת 1935 (כשלצידו היידריך מראשי הSS הידועים לשמצה, ומי שהיה מפקדו הישיר של אייכמן). בקישור כאן ניתן לראות את הימלר בעת מסע ציד עם גרינג, ובקישור כאן ניתן לראות תמונה של הימלר בעת מסע ציד בשנת 1943 (לא ניתן להציג את התמונות בתוך הפוסט עצמו מטעמי זכויות יוצרים).

כיצד ניתן ליישב זאת עם הציטוט שמביאים אלפר וסג"ל? כדי להבין זאת לעומק, נפנה אל המקור של הציטוט שהוא ספר זכרונותיו של רופאו האישי (שלאמיתו של דבר היה פיזיותרפיסט ולא רופא) של הימלר, אדם בשם פליקס קרסטן.
בספרו קרסטן מקדיש פרק שלם למסע ציד שנערך באוקטובר 1941 בהשתתפות הימלר, שר החוץ הגרמני ריבנטרופ, ושר החוץ האיטלקי צ'יאנו.

כבר בפתיחת הפרק מתאר קרסטן את שלל הציד של היום הראשון למסע, ומתברר שעם כל תיעובו כלפי הציד הימלר צד באותו היום 95 פסיונים! אמנם הרבה פחות מצ'יאנו וריבנטרופ, אבל עדיין מספר עצום עבור מי שטוען שהוא מתעב ציד.

צילום מעמ' 112 בספרו של קרסטן

בהמשך מתאר קרסטן כיצד רגע לאחר שהימלר אומר לו שאין לו כל עניין לצוד את הפסיונים המסכנים, ברגע שהוא מבחין בשני פסיונים שעפים מעל ראשו הוא מנסה לירות בהם, ומתרגז כאשר הוא מחטיא אותם.

צילום מעמ' 113 בספרו של קרסטן

אחר כך מתאר קרסטן את השיחה שניהל עם הימלר בעקבות הציד, וכאן מופיע הציטוט המפורסם.

צילום מעמ' 115-116 בספרו של קרסטן

וכאן ראוי לשים לב לכך שמייד בהמשך לציטוט שהביאו אלפר וסג"ל הימלר ממשיך ואומר "לעתים קרובות צדתי אייל, אבל עלי לומר לך שהיו לי נקיפות מצפון בכל פעם שהסתכלתי בעיניו המתות". (המילה bagged באנגלית פרושה הוא בין השאר "צדתי", ראה למשל הגדרה 20 כאן). החלק הזה של הציטוט נשמט משום מה מדבריהם של אלפר וסג"ל. אני מקווה שזה רק בגלל רשלנות ולא משיקולי אג'נדה.
מה אפשר לומר על דברים אלו של הימלר? האיש אינו מפסיק לצוד אבל מזיל דמעה על קורבנותיו. אבל מעבר לכך נראה שיש כאן עוד משהו. נראה שאולי מה שמפריע להימלר יותר זה לא עצם הריגת בעלי החיים אלא האופן שבו הדבר נעשה - מאחרי מחסה, בירי בגב, מבלי שהקרבן רואה או מודע כלל לסכנה הנשקפת לו, ומבלי שתהיה לו כל הזדמנות לנסות להתגונן או להמלט. 
ואכן חוקרים מסויימים טוענים שצורת הציד המועדפת על הימלר היתה זו המכונה pirsch, הנחשבת לקשה ואתגרית במיוחד, ומתאפיינת בין השאר בכך שחובה לירות באייל מלפנים ולא מאחור, מטווח קצר ככל הניתן, ולנסות להרוג אותו ביריה אחת.

למעשה בהמשך שיחתו עם קרסטן, הימלר אומר בצורה מפורשת דברים דומים במקצת לרעיונות אלו:

צילום מעמ' 116 בספרו של קרסטן

הימלר מביא פה שני נימוקים כנגד הציד המודרני:

1. בניגוד לציד שצדו הגרמנים הקדומים שהיה למטרת מאכל, הציד שבו עסקו בכירי הנאצים נעשה בעיקר למטרת ספורט ושעשוע. 
2. הציד שצדו הגרמנים הקדומים נעשה בתנאים "הוגנים" יותר כלפי החיות, כאשר מפאת הטכנולוגיה הפרימיטיבית יותר שעמדה לרשותם, גם בני האדם נאלצו להסתכן המהלך הציד.

אבל, אומר הימלר, בציד בנוסח העתיק "הוא היה תומך, ומשתתף בו בעצמו" כי זה "עיסוק הראוי לגברים". קשה לומר שזו עמדה של חובב חיות מושבע או חסיד של זכויות בעלי חיים.

בסוף השיחה קרסטן מביע חשש שאולי הימלר יצליח בעתיד לאסור את הציד בגרמניה, מה שיאלץ אותו, בתור חובב ציד מושבע, לעזוב את המדינה. אך הימלר מרגיע אותו: גם אם זה יקרה, האיסור יחול רק על אזרחי גרמניה. כך שקרסטן, שהיה באותה עת אזרח פינלנד, יוכל להמשיך לצוד ללא חשש, והימלר לא ימנע הנאה זאת ממנו.

צילום מעמ' 117 בספרו של קרסטן

אני מניח שבשלב זה הקורא כבר לא יופתע לגלות ששלושה חודשים בלבד אחרי כל הדיבורים הללו כנגד ציד, אנחנו שוב מוצאים את הימלר משתתף בארוע ציד שאליו הוזמן ב17 בינואר 1942 (Heinrich Himmler: A Life By Peter Longerich עמ' 554). יתר על כן הוא ארגן בעצמו ארוע ציד בספטמבר 1942 שאליו הזמין כמה בכירים נאצים נוספים... (The SS Dirlewanger Brigade: The History of the Black Hunters מאת כריסטיאן אינגראו עמ' 103)

לסיכום, אפשר לומר על הימלר, שיחסו לבעלי חיים היה מאופיין על ידי בלבול וצביעות.

מצד אחד הוא טען שהוא מתעב ציד, ושאחרי המלחמה ברצונו לאסור את הציד על הגרמנים (אבל לא על הזרים). מצד שני, נראה שרק סוג מסויים של ציד הטריד אותו, כלומר ציד בשיטות המודרניות ה"לא-הוגנות", למטרת ספורט ושעשוע ולא למטרת מאכל. 
אך מעל לכל, אנחנו רואים שהוא עצמו לא הפסיק לצוד באותן השיטות ה"לא-הוגנות" למטרת ספורט ושעשוע, מה שהופך את דמעותיו על קרבנות הציד לדמעות תנין. 

בפוסט הבא אעסוק בחיבת הציד בקרב שרים בכירים אחרים בקבינט של היטלר.