יחסו של היטלר לציד למטרת שעשוע

הטענה שהיטלר סלד מציד היא נכונה אבל מוגזמת ולא מדוייקת. צמחונים על רקע מוסרי מתנגדים כידוע באופן מוחלט לכל סוגי הציד (למעט מקרים קיצונייים ונדירים שהם בגדר פיקוח נפש, כמו ציד של חיות שמסכנות חיי אדם, או אדם ששוהה באי בודד ללא כל מזון והדרך היחידה שלו שלא למות ברעב היא לצוד חיות). לעומת זאת כפי שנראה למטה היטלר התנגד רק לסוגים מסויימים של ציד, אבל לסוגים אחרים של ציד הוא לא התנגד, והיו אף סוגים מסויימים של ציד שהוא עודד.

התמונה "הבזיירית" מאת הצייר האוסטרי מקרט, ניתנה כמתנה מהיטלר לגרינג (נחלת הכלל)

אחד המקורות שמובאים בתור הוכחה להתנגדותו של היטלר לציד היא הציטוט הבא מספר זכרונותיו של אלברט שפאר "בתוככי הרייך השלישי". כאן היטלר מדבר על חיבתו של גרינג השמן לציד:

How can a person be excited about such a thing. Killing animals, if it must be done, is the butcher's business. But to spend a great deal of money on it in addition. ... I understand, of course, that there must be professional hunters to shoot sick animals. If only there were still some danger connected with hunting, as in the days when men used spears for killing game. But today, when anybody with a fat belly can safely shoot the animal down from a distance. . . . Hunting and horse racing are the last remnants of a dead feudal world.

אך כבר בציטוט זה אפשר לראות שההתנגדות של היטלר לציד לא היתה גורפת, אלא מכוונת בעיקר כנגד ציד נטול סיכונים  שנעשה למטרת שעשוע בלבד. ציד כזה נתפש על ידו כציד בתנאים "בלתי הוגנים" שכן לצייד האנושי יש בו יתרון טכנולוגי עצום שאינו תלוי כלל ביכולותיו האישיות, ובו הצייד יורה בחיה ממרחק בטוח ואינו לוקח על עצמו שום סיכון במאבקו מול בעל החיים. לעומת זאת נראה שלא היתה לו התנגדות לציד בתנאים "שוויוניים" שבהם גם האדם לוקח על עצמו סיכון, כפי שהיה בימים קדמונים בהם צדו עם חניתות. כמו כן נראה שהוא לא התנגד לציד שנעשה למטרות שאינן שעשוע, כגון ציד למטרת אספקת מזון.

הבנה זו מתאשרת גם על ידי הדברים הבאים שסיפר הנס באור שהיה טייסו האישי וידידו של היטלר בספר זכרונותיו. הוא מתאר כאן כיצד היטלר חש הערכה דווקא לציידים הלא חוקיים (poachers) משום שהללו לקחו על עצמם במהלך הציד סיכון מסויים של הסתבכות עם החוק:

צילום מעמ' 138 בספרו של באור

[אגב, היחידה הצבאית שהוקמה על בסיס גרעין של ציידים לא חוקיים היא חטיבת דירלווגנר, שיועדה בעיקר ללחימה נגד פרטיזנים ונחשבת לאחת היחידות האכזריות והידועות ביותר לשמצה בצבא הנאצי.]

דברים דומים מספר היינריך הופמן שהיה הצלם וידיד קרוב של היטלר. הוא מביא בספרו את הדברים הבאים שאמר היטלר לגרינג:

צילום מהספר Hitler Was My Friend עמ' 205

ודברים דומים אפשר למצוא מצוטטים מפיו של היטלר גם בספר שיחות השולחן שלו:

צילום מעמ' 93-94 בספר שיחות השולחן של היטלר

מעבר לכך מסתבר שלמרות דבריו של היטלר בגנות הצייד הספורטיבי הבלתי הוגן, בפועל הוא לא ניסה למנוע ממקורביו לעסוק בציד כזה, ופעמים שאף עודד אותם לכך ישירות או עקיפות.

כך למשל בספר זכרונותיו של פליקס קרסטן, הפיזיותרפיסט של הימלר, עמ' 112-113, יש ציטוט של הימלר מספר שהיטלר הוא זה ששלח אותו להשתתף בארוע הציד המתואר שם בניגוד לרצונו (עוד על יחסו הצבוע של הימלר לציד ראה כאן):

ועם כל הבקורת שראינו מצד היטלר על תאוות הציד של גרינג, הוא בכל זאת בחר להעניק לו במתנה את התמונה "הבזיירית" שהבאנו למעלה, כפי שניתן לראות בתמונה כאן. וזאת למרות שבזיירות היא כמובן סוג מובהק של ציד למטרות שעשוע, שהוא נטול כל סיכון לצייד האנושי. כמו כן היטלר תמך בהחלטתו של גרינג לארגן תערוכת ציד בינלאומית בברלין בנובמבר 1937, ואף ביקר בה בעצמו ב6 בנובמבר 1937 (Hitler: Speeches and Proclamations מאת מקס דומרוס, כרך ב' עמ' 974). וכאן ניתן לראות את היטלר מצטלם בחברת ציידים בוואריים בתלבושת ציד מסורתית.

במאמרים הבאים נראה שמעבר לכך שיש סוגי ציד שהיטלר לא התנגד להם (ציד מסוכן), היטלר גם תמך ועודד סוגי ציד אחרים (ציד למטרת אספקת מזון).