אראל סג"ל במאמר שכתב ב2013 בבואו לטעון כי היטלר היה חובב חיות קיצוני מביא את ה"הוכחה" הבאה:
האם באמת ניתן ללמוד מקטע זה על הבדל בין יחסו של היטלר לחיות ויחסו לבני אדם? אני טוען שלא בהכרח.
צריך לזכור שיש הבדל אחד משמעותי בין הצגת מותם של בני אדם בסרטים עלילתיים לבין הצגת מותם של בעלי חיים בסרטים כאלו. מוות של בני אדם בסרטים כאלו הוא תמיד מבויים ולא אמיתי, לעומת זאת מותם של בעלי חיים בסרטים כאלו עשוי בהחלט להיות אמיתי. אין לנו מושג לאיזה סרטים בדיוק רומז הנס באור בדבריו, וכנראה שלעולם לא נדע זאת כי הוא כבר אינו בחיים. אבל דוגמא מעניינת בהקשר זה היא הסרט המפורסם "חוקי המשחק" של ז'אן רנואר שיצא לאור באותה התקופה (ב1939). בסרט זה יש גם סצנה של רצח אדם וגם סצנות של ציד ארנבים וציפורים (כולל פרפורי הגסיסה של אחד הארנבים). מובן מאליו שהסצנה של הרצח היתה מבויימת ואיש לא נרצח באמת במהלכה. אבל הסצנות של הציד היו אמיתיות, ובמהלך צילומן נהרגו מאות חיות. אולי אלו הסצינות שבהן היטלר עצם את עיניו?
כעת, אפשר לומר שרוב בני האדם בימינו ראו בחייהם לא מעט סרטים עלילתיים שבהם נהרגים בני אדם (באופן מבויים כמובן) ולא הסבו את מבטם. סרטים כאלו אינם זוכים בדרך כלל לצנזור או טשטוש כאשר הם מוקרנים בטלוויזיה הציבורית. לעומת זאת רבים מאותם אנשים שאין להם בעיה לראות סצנות מבויימות של הריגת אדם, לא מסוגלים להתבונן בסצינות לא מבויימות של שחיטת פרות, ומתרגזים כשטבעונים מבקשים מהם לצפות בסרטים כאלו. בעקבות כך, סרטים כאלו אכן זוכים לטשטוש וצנזור בטלוויזיה כפי שראינו לאחרונה (2016) בתחקיר על שחיטת הפרות בפאראגוואי בערוץ 10.
לשם השוואה - סדרה כמו משחקי הכס זוכה לפופולריות עצום למרות ריבוי קטעי הריגת האנשים הגרפיים שבה, בגלל שכולם יודעים שהם מבויימים ולא אמיתיים. הרבה אנשים ראו את הסצינות בסרטון הבא בלי להניד עפעף.
לעומת זאת רבים מאלו שצופים בלי קושי מיוחד בסצינות כאלו לא רוצים לצפות בסצנות של הריגת בעלי חיים שמפיצים טבעונים, בגלל שהם יודעים שסצנות אלו אמיתיות.
התנהגות זו (של צפייה בהריגה מבויימת של בני אדם ואי יכולת לצפות בשחיטת פרות אמיתית) מאפיינת גם אנשים רבים שאינם צמחונים מטעמי מוסר או חובבי חיות באופן מיוחד, ויש אפילו קרניסטים גמורים שנוהגים כך. ברור אם כן שהתנהגות כזו אינה מוכיחה יחס מיוחד לבעלי חיים והעדפתם על פני בני אדם.
רעיון זה יכול להסביר גם את הסתירה לכאורה שיש בין העדות של הנס באור לעדות אחרת של שומר ראשו של היטלר רוכוס מיש. מיש טען שהיטלר לא היה מסוגל להתבונן ישירות בתמונות המתארות סבל של אנשים:
לפי ההסבר שהעליתי כאן נראה שההבחנה ברורה. היטלר, כמו הרבה בני אדם אחרים, לא היה מסוגל להתבונן במראות של סבל אנושי אמיתי, אבל לא היתה לו בעיה לצפות בסבל אנושי מבויים.
כמובן שכל הטעון שלי נשען כאן על ההנחה שהסרטים שבהם צפה היטלר, ועליהם מדבר טייסו הנס באור, הם סרטים עלילתיים. לא ניתן לדעת זאת מדברי באור כאן, ואני לא מצאתי כל מידע נוסף על סרטים אלו מעבר לכך. אבל קצת קשה להאמין שבימים ההם של ראשית הקולנוע מישהו הצליח לתפוש במצלמת קולנוע אירוע אמיתי שבו חיות מתנפלות על בני אדם וטורפות אותם. לכן נראה שההשערה הסבירה יותר כרגע היא שהיה מדובר בסצינה מבויימת ולא אמיתית. בכל אופן, בין אם ההשערה הזאת מבוססת או לא, לכל הפחות נראה שלא ניתן ללמוד ממקרה זה הרבה על אודות יחסו של היטלר לחיות (כל עוד לא יתגלה מידע נוסף בעניין).
עדי ראיה טענו כי היטלר חובב הסרטים היה עוצם עיניו בסצנות שבהן נפגעו חיות.המקור לסיפור הזה הוא הקטע הבא מספר זכרונותיו של הנס באור שהיה טייסו האישי וידידו של היטלר, שמספר שהיטלר צפה בשוויון נפש בסרטים שבהם רואים בני אדם נטרפים על ידי חיות הטרף שאותן ניסו לצוד, אבל בסרטים אחרים היה עוצם עיניים בסצינות שתיארו מראות של ציד רגיל:
 |
| צילום מעמ' 138 בספרו של באור |
צריך לזכור שיש הבדל אחד משמעותי בין הצגת מותם של בני אדם בסרטים עלילתיים לבין הצגת מותם של בעלי חיים בסרטים כאלו. מוות של בני אדם בסרטים כאלו הוא תמיד מבויים ולא אמיתי, לעומת זאת מותם של בעלי חיים בסרטים כאלו עשוי בהחלט להיות אמיתי. אין לנו מושג לאיזה סרטים בדיוק רומז הנס באור בדבריו, וכנראה שלעולם לא נדע זאת כי הוא כבר אינו בחיים. אבל דוגמא מעניינת בהקשר זה היא הסרט המפורסם "חוקי המשחק" של ז'אן רנואר שיצא לאור באותה התקופה (ב1939). בסרט זה יש גם סצנה של רצח אדם וגם סצנות של ציד ארנבים וציפורים (כולל פרפורי הגסיסה של אחד הארנבים). מובן מאליו שהסצנה של הרצח היתה מבויימת ואיש לא נרצח באמת במהלכה. אבל הסצנות של הציד היו אמיתיות, ובמהלך צילומן נהרגו מאות חיות. אולי אלו הסצינות שבהן היטלר עצם את עיניו?
לשם השוואה - סדרה כמו משחקי הכס זוכה לפופולריות עצום למרות ריבוי קטעי הריגת האנשים הגרפיים שבה, בגלל שכולם יודעים שהם מבויימים ולא אמיתיים. הרבה אנשים ראו את הסצינות בסרטון הבא בלי להניד עפעף.
לעומת זאת רבים מאלו שצופים בלי קושי מיוחד בסצינות כאלו לא רוצים לצפות בסצנות של הריגת בעלי חיים שמפיצים טבעונים, בגלל שהם יודעים שסצנות אלו אמיתיות.
התנהגות זו (של צפייה בהריגה מבויימת של בני אדם ואי יכולת לצפות בשחיטת פרות אמיתית) מאפיינת גם אנשים רבים שאינם צמחונים מטעמי מוסר או חובבי חיות באופן מיוחד, ויש אפילו קרניסטים גמורים שנוהגים כך. ברור אם כן שהתנהגות כזו אינה מוכיחה יחס מיוחד לבעלי חיים והעדפתם על פני בני אדם.
רעיון זה יכול להסביר גם את הסתירה לכאורה שיש בין העדות של הנס באור לעדות אחרת של שומר ראשו של היטלר רוכוס מיש. מיש טען שהיטלר לא היה מסוגל להתבונן ישירות בתמונות המתארות סבל של אנשים:
 |
| צילום מהספר Hitler's Last Witness, עמ' 128 |
כמובן שכל הטעון שלי נשען כאן על ההנחה שהסרטים שבהם צפה היטלר, ועליהם מדבר טייסו הנס באור, הם סרטים עלילתיים. לא ניתן לדעת זאת מדברי באור כאן, ואני לא מצאתי כל מידע נוסף על סרטים אלו מעבר לכך. אבל קצת קשה להאמין שבימים ההם של ראשית הקולנוע מישהו הצליח לתפוש במצלמת קולנוע אירוע אמיתי שבו חיות מתנפלות על בני אדם וטורפות אותם. לכן נראה שההשערה הסבירה יותר כרגע היא שהיה מדובר בסצינה מבויימת ולא אמיתית. בכל אופן, בין אם ההשערה הזאת מבוססת או לא, לכל הפחות נראה שלא ניתן ללמוד ממקרה זה הרבה על אודות יחסו של היטלר לחיות (כל עוד לא יתגלה מידע נוסף בעניין).
