הרב שלמה אבינר במאמר שלו נגד הטבעונות כתב בין השאר את הדברים הבאים: "מפקד מחנה אושוויץ, רודולף הס, היה צמחוני". למעשה זוהי טעות גמורה. רודולף הס מפקד אושוויץ לא היה צמחוני כלל וכלל. נראה שהרב אבינר התבלבל בין מפקד אושוויץ Rudolf Höss (או Höß) ובין Rudolf Hess (או Heß), בעל השם הדומה מאד, שהיה ממלא מקומו של היטלר עד שטס לבריטניה ב1941 בשליחות שלום עצמאית, ושעל אודותיו נרחיב בהמשך.
רודולף הס, מפקד אושוויץ
רודולף הס, מפקד אושוויץ, לא היה צמחוני כלל וכלל. כך למשל אסירה (לא יהודיה) באושוויץ בשם אליאנור הודיס שעבדה בביתו של רודולף הס, ושימשה כפילגשו, תיארה בעדותה כיצד בהיותה בביתו של הס היא אכלה את אותו המזון שאכל הס, ושכלל בין השאר גם בשר (People In Auschwitz מאת Herman Langbein עמ' 412, וראו גם כאן). עדויות אחרות מתארות כיצד אנשי סגל המחנה נהגו לספק שימורי דגים ממטבח המחנה לביתו של הס (Anatomy of the Auschwitz Death Camp עמ' 257).
יתר על כן רודולף הס עסק בציד. אריך גרונקה היה אסיר גרמני פלילי שנשלח לעבודה באושוויץ ששוחרר על ידי הס שמינה אותו לאחראי על מפעל עיבוד העורות במחנה. גרונקה סיפק למשפחת הס מוצרי עור שונים ודברים אחרים, והפך לידידו של הס. בעדות שמסר בבית משפט בפרנקפורט ב1963 הוא סיפר שהוא והס יצאו לצוד ביחד כבילוי ידידותי משותף. (People In Auschwitz מאת Herman Langbein עמ' 311)
ישנם אנשים אחרים, כמו למשל האתנוגרף ארנולד אלרוקה בספר Regarding Animals, שאינם טוענים שהס היה צמחוני אבל שהוא "היה אוהב גדול של בעלי חיים, במיוחד סוסים" (ראו כאן). זה אכן נכון שהס הגדיר עצמו כאוהב בעלי חיים. אבל האם הוא באמת היה כזה? ראינו כרגע שהס עסק בציד לשם שעשוע, וזה די ברור שמי שעוסק בציד לשם שעשוע אינו יכול להחשב כאוהב בעלי חיים אמיתי.
אבל לא רק ביחס לחיות ציד אלא אפילו ביחס לסוסים לא ברור האם אפשר באמת להחשיב את הס כאוהב סוסים. באופן כללי אפשר לשאול האם אדם שתחביבו הוא לרכוב על סוסים אוהב אותם או מנצל אותם. ובאופן פרטני יותר, ידוע לנו שהס הסתובב כל הזמן עם שוט רכיבה. אמנם בספר הזכרונות שכתב אחרי המלחמה לפני שהוצא להורג על ידי הפולנים הוא טען ש"השוט שלו כמעט אף פעם לא נגע בסוס שלו, ועוד פחות מכך באסירים". אבל כשם שיש ספק אם אפשר להאמין לסיפא של ההצהרה הזו, כך יש ספק האם אפשר להאמין לרישא שלה. ובכל מקרה אפילו אם נאמין לדברים אלו הרי הוא מודה שלמעשה הוא כן הכה את הסוס שלו, גם אם לעתים רחוקות מאד.
רודולף הס, ידידו וממלא מקומו של היטלר
היחיד מבין הבכירים בקבינט של היטלר שהיה כנראה צמחוני במשך תקופה מסויימת הוא רודולף הס, שנשא בתפקיד ממלא מקום הפיהרר. אבל גם במקרה שלו נראה שהמניע העיקרי היה בריאותי. ההיסטוריון וולף שווארצוואלר שחיבר ביוגרפיה של רודולף הס בשם Rudolf Hess: The Last Nazi מציע (בעמ' 157-161) שרודולף הס היה חסיד של התאוריה הביודינמית של רודולף שטיינר (מייסד האנתרופוסופיה) שהיה צמחוני בעצמו, ושטען שיש יתרונות בריאותיים לתזונה צמחונית, אף כי אינה מתאימה לכל אדם, ורופא מאסכולה זו הוא שהכתיב לרודולף הס דיאטה צמחונית על פי העקרונות הביו-דינמיים. אישוש לטענה זו אפשר למצוא בסיפור הבא שמספר אלברט שפר בספרו INSIDE THE THIRD REICH עמ' 119:
על כל פנים, תהיה הסיבה לצמחונותו של הס אשר תהיה, היא לא החזיקה מעמד זמן רב.
ב1941 הוא טס על דעת עצמו לבריטניה בנסיון לשאת ולתת עם הממשלה הבריטית על הפסקת המלחמה. הוא נכלא, ובילה את 46 השנים הנותרות בחייו, עד מותו ב1987, בכלא של בעלות הברית, תחילה בבריטניה ואחרי המלחמה בכלא שפנדאו שבברלין. בכלא שבו בילה את מרבית שנות חייו הבוגרים הוא כבר לא היה צמחוני כלל וכלל.
למעשה כבר זמן קצר אחרי כליאתו בבריטניה, עוד בעיצומה של המלחמה, הוא מתואר כמי שאוכל בשר עם הרופא הצבאי הבריטי קולונל גיבסון גרהם מתוך קערה משותפת (בגלל חששו מהרעלה):
גם בשנות חייו הרבות בכלא שפנדאו הוא מתואר כאוכל בשר מובהק. בספר Prisoner #7: Rudolf Hess שכתב הקולונל יוג'ין בירד שהיה המפקד האמריקאי של כלא שפנדאו מופיעים תאורים רבים של הס אוכל בשר מסוגים שונים. כך למשל בעמ' 152 מתוארות מנות עיקריות של עוף, חזיר או ברווז או נתחי בשר קרים, בעמ' 196 ארוחת צהריים של שרימפס, ובעמ' 257 מסופר כיצד הס מזמין שניצל וינאי לארוחת ערב:
רודולף הס, מפקד אושוויץ
רודולף הס, מפקד אושוויץ, לא היה צמחוני כלל וכלל. כך למשל אסירה (לא יהודיה) באושוויץ בשם אליאנור הודיס שעבדה בביתו של רודולף הס, ושימשה כפילגשו, תיארה בעדותה כיצד בהיותה בביתו של הס היא אכלה את אותו המזון שאכל הס, ושכלל בין השאר גם בשר (People In Auschwitz מאת Herman Langbein עמ' 412, וראו גם כאן). עדויות אחרות מתארות כיצד אנשי סגל המחנה נהגו לספק שימורי דגים ממטבח המחנה לביתו של הס (Anatomy of the Auschwitz Death Camp עמ' 257).
יתר על כן רודולף הס עסק בציד. אריך גרונקה היה אסיר גרמני פלילי שנשלח לעבודה באושוויץ ששוחרר על ידי הס שמינה אותו לאחראי על מפעל עיבוד העורות במחנה. גרונקה סיפק למשפחת הס מוצרי עור שונים ודברים אחרים, והפך לידידו של הס. בעדות שמסר בבית משפט בפרנקפורט ב1963 הוא סיפר שהוא והס יצאו לצוד ביחד כבילוי ידידותי משותף. (People In Auschwitz מאת Herman Langbein עמ' 311)
ישנם אנשים אחרים, כמו למשל האתנוגרף ארנולד אלרוקה בספר Regarding Animals, שאינם טוענים שהס היה צמחוני אבל שהוא "היה אוהב גדול של בעלי חיים, במיוחד סוסים" (ראו כאן). זה אכן נכון שהס הגדיר עצמו כאוהב בעלי חיים. אבל האם הוא באמת היה כזה? ראינו כרגע שהס עסק בציד לשם שעשוע, וזה די ברור שמי שעוסק בציד לשם שעשוע אינו יכול להחשב כאוהב בעלי חיים אמיתי.
אבל לא רק ביחס לחיות ציד אלא אפילו ביחס לסוסים לא ברור האם אפשר באמת להחשיב את הס כאוהב סוסים. באופן כללי אפשר לשאול האם אדם שתחביבו הוא לרכוב על סוסים אוהב אותם או מנצל אותם. ובאופן פרטני יותר, ידוע לנו שהס הסתובב כל הזמן עם שוט רכיבה. אמנם בספר הזכרונות שכתב אחרי המלחמה לפני שהוצא להורג על ידי הפולנים הוא טען ש"השוט שלו כמעט אף פעם לא נגע בסוס שלו, ועוד פחות מכך באסירים". אבל כשם שיש ספק אם אפשר להאמין לסיפא של ההצהרה הזו, כך יש ספק האם אפשר להאמין לרישא שלה. ובכל מקרה אפילו אם נאמין לדברים אלו הרי הוא מודה שלמעשה הוא כן הכה את הסוס שלו, גם אם לעתים רחוקות מאד.
מתוך הספר Death Dealer: The Memoirs of the SS Kommandant at Auschwitz עמ' 179 |
רודולף הס, ידידו וממלא מקומו של היטלר
היחיד מבין הבכירים בקבינט של היטלר שהיה כנראה צמחוני במשך תקופה מסויימת הוא רודולף הס, שנשא בתפקיד ממלא מקום הפיהרר. אבל גם במקרה שלו נראה שהמניע העיקרי היה בריאותי. ההיסטוריון וולף שווארצוואלר שחיבר ביוגרפיה של רודולף הס בשם Rudolf Hess: The Last Nazi מציע (בעמ' 157-161) שרודולף הס היה חסיד של התאוריה הביודינמית של רודולף שטיינר (מייסד האנתרופוסופיה) שהיה צמחוני בעצמו, ושטען שיש יתרונות בריאותיים לתזונה צמחונית, אף כי אינה מתאימה לכל אדם, ורופא מאסכולה זו הוא שהכתיב לרודולף הס דיאטה צמחונית על פי העקרונות הביו-דינמיים. אישוש לטענה זו אפשר למצוא בסיפור הבא שמספר אלברט שפר בספרו INSIDE THE THIRD REICH עמ' 119:
Hess came to table about once every two weeks; he would be followed by his adjutant in a rather weird getup, carrying a tin vessel containing a specially prepared meal which was to be rewarmed in the kitchen. For a long time it was hidden from Hitler that Hess had his own special vegetarian meal served to himself. When someone finally gave the secret away, Hitler turned irritably to Hess in the presence of the assembled company and blustered: "I have a first-class diet cook here. If your doctor has prescribed something special for you, she will be glad to prepare it. But you cannot bring your food with you". Hess, even then inclining to obstinate contrariness, began explaining that the components of his meals had to be of special biodynamic origin. Whereupon Hitler bluntly informed him that in that case he should take his meals at home. Thereafter Hess scarcely ever came to the dinners.
ב1941 הוא טס על דעת עצמו לבריטניה בנסיון לשאת ולתת עם הממשלה הבריטית על הפסקת המלחמה. הוא נכלא, ובילה את 46 השנים הנותרות בחייו, עד מותו ב1987, בכלא של בעלות הברית, תחילה בבריטניה ואחרי המלחמה בכלא שפנדאו שבברלין. בכלא שבו בילה את מרבית שנות חייו הבוגרים הוא כבר לא היה צמחוני כלל וכלל.
למעשה כבר זמן קצר אחרי כליאתו בבריטניה, עוד בעיצומה של המלחמה, הוא מתואר כמי שאוכל בשר עם הרופא הצבאי הבריטי קולונל גיבסון גרהם מתוך קערה משותפת (בגלל חששו מהרעלה):
מתוך עמ' 174 מהספר The Uninvited Envoy |