הערה: זהו מאמר דעה שהתקבל מאת איתי שחם. הוא אינו מבטא בהכרח את עמדת בעל הבלוג.
בתור מי שעוסק הרבה בנושא זכויות בעלי חיים, אני תוהה לעיתים תכופות בנוגע לחשיבות חייו של בעל חיים לא-אנושי בהשוואה לחייו של אדם. אישית, אני לא משוכנע שחיי אדם יותר חשובים אובייקטיבית מחיים לא-אנושיים, ואני מאמין שתחושת העליונות של האדם נובעת מהשאיפה הטבעית של המין האנושי לשרוד ולהתרבות גם אם הדבר בא על חשבון מינים אחרים.
בתור מי שעוסק הרבה בנושא זכויות בעלי חיים, אני תוהה לעיתים תכופות בנוגע לחשיבות חייו של בעל חיים לא-אנושי בהשוואה לחייו של אדם. אישית, אני לא משוכנע שחיי אדם יותר חשובים אובייקטיבית מחיים לא-אנושיים, ואני מאמין שתחושת העליונות של האדם נובעת מהשאיפה הטבעית של המין האנושי לשרוד ולהתרבות גם אם הדבר בא על חשבון מינים אחרים.
טיעון
שאני נתקל בו לעיתים קרובות אשר מתיימר להצדיק את תחושת העליונות של האדם באמצעות
כלים "רציונליים" הוא שחיים של אדם חשובים יותר מחייו של בעל חיים
לא-אנושי משום ש"לאדם יש פוטנציאל גדול יותר לתרום לחברה". דעתי היא
שטיעון זה אינו מחזיק מים, מ-4 סיבות עיקריות:
1.
הפוטנציאל
הוא אינדיבידואלי ואינו זהה אצל כל בני האדם: אם
היינו הולכים עד הסוף עם התפישה לפיה ערך חייו של בעל חיים נקבע לפי הפוטנציאל שלו
לתרום לחברה, היינו מייחסים ערך שונה לחייו של אדם מסוים לעומת אדם אחר, משום
שלאנשים שונים יש פוטנציאל שונה לתרום לחברה. האם לאדם הסובל מפיגור שכלי פוטנציאל
זהה לשל גאון? האם למחלק עיתונים אותו פוטנציאל לתרום לחברה כמו למנתח לב? האם לאדם
בסוף ימיו פוטנציאל זהה לילד צעיר ומוכשר?
לפי
עקרון זה, יהיה זה מוסרי להרוג אדם חף מפשע הלוקה בשכלו על מנת להציל את חייו של מי
שתפקודו השכלי תקין, או מעל הממוצע. האם הייתם מוכנים לקחת את ליבו של אדם עם
תסמונת דאון להשתלה בגופו של מדען מוכשר? האם הייתם מונעים טיפול רפואי מקשישים
דמנטיים על מנת לפנות משאבים רבים יותר לטיפול בצעירים שתפקודם השכלי תקין?
2.
פוטנציאל
הוא דו-כיווני: ככל שהפוטנציאל לעשות טוב גדול יותר, כך גם הפוטנציאל לעשות רע.
לאדם הממוצע פוטנציאל גדול יותר מאשר לבעלי חיים אחרים להשפיע לטובה על החברה. אדם
עשוי לפתח תרופות מצילות חיים, לנהל מגעים להשגת שלום בין עמים או להקים בתי תמחוי
להאכלת עניים. מנגד, לאדם יש פוטנציאל גדול יותר להזיק לחברה, אם יהיה רודן,
טרוריסט, מפתח כלי נשק הרסניים או מפתח תעשיות מזהמות. לבעלי חיים לא-אנושיים
פוטנציאל קטן יותר לגרום לשינוי משמעותי לטובת החברה, אך גם לרעתה. פרות ותרנגולות
לא יביאו לנו את איינשטיין או את גנדי הבאים, אך גם לא את היטלר, סטלין, בן לאדן
או אל קפונה הבאים.
3.
בעלי
חיים לא-אנושיים חיוניים לקיומנו: החברה דווקא מסתייעת רבות בבעלי חיים
לא-אנושיים, במתוכנן או שלא במתוכנן. כלבים ממלאים את חיינו בשמחה ואף מסייעים
לעיוורים ככלבי נחייה ולשוטרים בעזרת חוש הריח המפותח שלהם לאיתור סמים או פצצות.
האם כלב משטרתי שהציל את חייהם של מאות אנשים כשאיתר פצצה שהוטמנה באזור הומה אדם
מועיל לחברה פחות מהאדם שהטמין אותה שם? ומה לגבי מינים החיוניים לקיום המאזן
האקולוגי, כגון דבורים המאביקות פרחים ומאפשרות קיום צמחייה שבלעדיה יתמוטט המאזן
האקולוגי המקיים אותנו? אם היינו מקריבים את קיום הדבורים כדי להציל את חייו של
אדם אחד, חשוב ככל שיהיה, היינו גוזרים על עצמנו הכחדה.
4.
תרומה
לאיזו חברה?: כשאנשים מדברים על תרומה ל"חברה", לאיזו חברה הם
מתכוונים? בטבע ישנן חברות רבות, כגון עדרי פילים, עדרי איילים, להקות ציפורים,
כוורות דבורים, להקות דגים, קיני נמלים וכו'. האם לאדם יש פוטנציאל גדול יותר
לתרום לעדר פילים מאשר לפיל מאותו העדר? נראה שכאשר אנשים משתמשים במילה
"חברה", הם מתכוונים לחברה האנושית בלבד. אם אותם אנשים יוצאים
מנקודת הנחה שהחברה האנושית חשובה יותר מכל חברה אחרת, אז למעשה הם החליטו מראש
שבני אדם יותר חשובים מבעלי חיים אחרים, מה שהופך את הטיעון למעגלי וחסר משקל
לוגי. רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ אינם אנושיים ואינם מפיקים תועלת מקיומו של
האדם, אלא להיפך: הם הולכים ומתמעטים כתוצאה מפעילות אנושית אשר פוגעת בסביבה
ומשמידה בתי גידול של בעלי חיים רבים. אנו נמצאים כרגע במהלכה של הכחדה המונית של
מינים על פני כדור הארץ אשר פעילות אנושית תורמת לה רבות. אם נסתכל על כל החיים על
פני כדור הארץ כעל חברה אחת גדולה, נראה שבני אדם גורמים לה נזק רב יותר באופן
ניכר לעומת כל תועלת שהם מביאים לחברה זו. יתרה מכך, פוטנציאל הנזק של בני האדם
עולה לאין שיעור על פוטנציאל הנזק של כל מין אחר, כך שלא שבעלי חיים לא-אנושיים
חשובים לחברה לא פחות מבני אדם, ויש שיאמרו שהם חשובים הרבה יותר.