על תיקון ע"י אכילת בשר - חלק ה' - אכילת בעלי חיים תיקון גלגול נשמות או קלקול?

א. במאמרים הקודמים הראינו שרבנים ומקובלים רבים לא קיבלו את רעיון הגלגול בבעלי חיים. כאן נראה שגם אם מקבלים את רעיון הגלגול בבעלי חיים לא נובע מכאן בהכרח רעיון התיקון על ידי אכילת בע"ח. למעשה רוב המאמינים באפשרות גלגול נשמות בחיות לאורך ההיסטוריה ובימינו הסיקו ומסיקים מכך את המסקנה ההפוכה, כלומר שאין לאכול חיות.

ההגיון בכך הוא כמובן פשוט. אם אסור לנו להרוג בני אדם בגלל שיש בהם נשמה אנושית, אז אמור להיות אסור לנו להרוג גם בעלי חיים שיש בהם נשמה אנושית. כך למשל תיאר את ההגיון הזה רבי מנשה בן ישראל במאה ה17: 

וכן נאמר על פיתאגורס שבעבור זה אסר אכילת הבעלי חיים והיה זן ומפרנס את עצמו מכל עשב זורע זרע ומכל עץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לאכלה. וזה בהיותו חושב עצמו כרוצח אם היה הורג נפש אשר בה נפש חי מדבר [=אדם]. ועוד היום כמשפטו עושים ההודיים אשר בין הנהר גיחון וההינדו מאמיני הגלגול, והם רחמנים גדולים לבעלי חיים. מהם הולכים לרחובי העיר וקונים העופות מיד הצדים אותם וחפשי ישלחום [...] ובמלכות גוזאראטי [=גוג'ארט שבהודו] האנשים הנקראים אצלם באניאניס אינם אוכלים שום בעל חי. ויש מהם חסידים ואנשי מעשה שנותנים מסוה על פניהם כי יראים להמית בהבל פיהם העופות הקטנים אשר לקוטנם אינם נראים לעין [=חרקים מעופפים, כאן הוא מדבר על מאמיני הדת הג'יינית בהודו]. וכך מאמינים כמעט כל אנשי הודו בגלגול הבהמות. (נשמת חיים, מאמר ד' פרק כב')

איש דת ג'איני לובש מסכה על פיו. לא בגלל הקורונה. אלא כדי לא לבלוע חרקים מעופפים שבהם מגולגלים נשמות אדם. נחלת הכלל באדיבות ויקימדיה.

ר' מנשה בן ישראל מתאר כאן בצורה נכונה את עמדת הפילוסופים הפיתגוראים (כמו למשל פיתגורס, ואמפדוקלס) שהיו צמחונים בגלל אמונתם בגלגול נשמות, וכן את עמדת הדתות ההודיות השונות שנוטות לצמחונות בצורה חלקית (כמו הינדואיזם) או מלאה (כמו ג'ייניזם) מאותה הסיבה.

ב. כפי שמציין ר' מנשה בן ישראל בהמשך דבריו שם תפישת המקובלים ביהדות היא שונה, אבל בכל זאת ניתן למצוא ניצוצות מתפישה זו גם בדברי כמה מקובלים. יש להדגיש שכל המקובלים שנביא להלן לא היו צמחונים ולא דגלו בצמחונות, ואף על פי כן נראה שהם חשבו לעתים שקיום נפש אנושית בגוף של בהמה אמור להפריע לנו לאכול או לשחוט אותה.
כך למשל אומר ר' מנחם רקאנטי: 

אם נאמין סוד גלגול הבהמות האוכל אבר מן החי כאילו אוכל אבר אחד מאיברי חבירו (פירוש על התורה פרשת נח אות טז'). 

דברים אלו מזכירים את הדברים ששם המשורר הרומאי אובידיוס שחי במאה הראשונה בפי פיתאגורס, בספרו מטמורפוזות (כרך שני, ספר חמישה-עשר), שבהם הוא קורא לצמחונות בגלל האמונה בגלגול נשמות בבע"ח:

משוטטת הנפש אנה ואנה. צורות חדשות כרצונה היא לובשת. פעם מגוף החיה תכנס לגופו של בן-אשת, פעם ממנו-לגוף החיה, אך איננה גוועת. [...] ולפיכך אל נא תיגבר הקֵבה על מוסר דרך-ארץ. חוסו, נִבאתי, על דם קרוביכם. אל תחרידו ברצח נפש חיה מִשִכְנָה, ודמים בדמים אל תזינו. (תרגום: שלמה דיקמן)

ג. עוד אומר הרקאנטי במקום אחר:

ולפי דבריהם לא יבוא לעולם בגלגול חיה [=חיית בר כמו צבי או יעל] ועל כן אין מקריבים מהם ועל כן חלבם מותר. ואמנם חֵלֶב הבהמה [=חיית בית כמו פרה או כבש] על דרך זה אסור כי בדם ובחלב מושב הנשמה ולפיכך קרומי המוח אסורין כי שם משכן הנשמה. (רקאנטי, צו, יז) (וכן מביא דבריו הרדב"ז במצודת דוד מצוה קצב).

כלומר לפי דבריו לשיטת מאמיני הגלגול בבהמה הסיבה לאיסור דם וחלב של בהמה היא ששם משכנה של נפש האדם המגולגלת בבהמה. מכאן שקיומה של נפש אנושית בעצם מסויים היא דווקא סיבה לא לאכול אותו.

ד. ועוד אומר הרדב"ז במקום אחר:

שור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד כי אם חטאו איש ואשתו אב ובנו יתגלגלו שמה ולכן חס עליהם הכתוב שלא לעקרו ביום אחד, שאף אם הם בגוף הבהמה עדיין יש ניצוצות שכל בהם. מכאן תבין טעם צער בעלי חיים (מצודת דוד, מצווה שמד) 

כלומר קיומן האפשרי של נפשות בני אדם בבהמות היא סיבה לעכב את השחיטה של אחד מהם. 

ה. ועל ר' נחמן מברסלב מסופר הסיפור הבא:

ר' שמעון ז"ל רצה ללמד את עצמו שחיטות ושאל את אדמו"ר ז"ל, השיב לו רבנו הקדוש שילמד את עצמו דאקטרייא [=רפואה]. אמר לו ר' שמעון אתם רוצים שאהיה רוצח? השיב אדמו"ר ז"ל: וכי אין זה רציחה שלוקחין את התרנגול מגלגול של איש זקן, והוא תופס אותו בזקנו ושוחטו? ומאז בטל מללמד להיות שוחט ובודק (ספר כוכבי אור לר' אברהם ב"ר נחמן מטולטשין, מכתב יד ר' נתן מטרוויצע ז"ל, סימן סה)

ו. התשובה של המקובלים לקושיה הזו שהצגנו היא לטעון שרצח של אדם הוא פשע משום שעל ידי כך אנחנו שוללים ממנו את הבחירה החופשית ומונעים ממנו אפשרות לתקן את עצמו על ידי קיום מצוות. לעומת זאת לנפש של אדם שמגולגלת בבעל חיים אין למעשה בחירה חופשית כי אין לה כל שליטה על הגוף של החיה, ולכן גם אין לה אפשרות לתקן את עצמה על ידי קיום מצוות. משום כך עלינו לסייע לה לתקן את עצמה על ידי כך שנקיים מצוות הקשורות לאכילת גופו של בע"ח שבו היא מגולגלת, כמו שחיטה, אכילה בסעודת מצווה, שבת וחג, ברכות הנהנין וברכת המזון. אלא שטענה זו מעוררת הרבה קושיות ותהיות, גם אם מקבלים את ההנחה היסודית של גלגול בבע"ח. ועל כך נרחיב את הדיבור במאמר הבא.