יחסו של היטלר לכלבים? לא משהו

היטלר גידל מספר כלבים החל מתקופת שרותו במלחמת העולם הראשונה. והוא עצמו, וכן עדים רבים, תארו את יחסו אליהם כקרוב מאד. אבל צריך להבין ש"יחס קרוב מאד" אצל היטלר אינו מעיד בהכרח על רחמים וחמלה. אביא כאן שלושה מקרים שסופרו על ידי שלושה אנשים שונים שמעידים על כך שאפילו לכלביו האהובים היחס שלו היה, לפעמים, רחוק מאד מרחמים וחמלה.

היטלר מחזיק קצר את אחד מכלביו. באדיבות German Federal Archive

מצעד הדיקטטורים אוכלי הבשר

ככל שעלה בידי לברר היטלר היה כנראה הצמחוני (לכאורה, אך למעשה לא בדיוק, כפי שהראיתי כאן) היחיד מבין כל הדיקטטורים הרצחניים שחיו במאה ה20 (והיו לצערנו לא מעט כאלה). לאמיתו של דבר ניתן להניח שכל דיקטטור רצחני שלא ידוע כצמחוני - לא היה צמחוני. הסיבה להנחה הזאת היא כפולה:
ראשית, היותו של אדם רודן רצחני נתפשת (ובצדק) כעומדת בסתירה להיותו צמחוני. לכן, אם קורה דבר כזה הוא נחשב כראוי לציון מיוחד, ואפשר לצפות למצוא אותו מוזכר בכל תיאור ביוגרפי של הרודן.
שנית, עושה רושם שיש לא מעט קרניסטים שמחפשים באובססיביות דוגמאות של דיקטטורים צמחוניים. לפעמים הם אפילו מגיעים עד כדי המצאת סיפורים שלא היו ולא נבראו. דוגמא לכך אפשר למצוא בבלוג בלינק כאן, שטוען למשל שאידי אמין אכל רק פירות בשל חמלה על בעלי חיים וצמחים, בניגוד לעדויות שאביא למטה.
בשל שתי סיבות אלו אפשר להסיק די בבטחון שאם רודן מסויים אינו מפורסם כצמחוני, אפשר להניח די בבטחון שאותו הרודן לא היה צמחוני.

להלן רשימה (חלקית בלבד!) של דיקטטורים רצחניים וקרניסטים שחיו במאה ה20 בלבד. חילקתי את הרשימה לשני חלקים, בחלק הראשון כללתי רק רודנים שיש עדויות  מפורשות לכך שאכלו בעלי חיים. רוב החומר בחלק זה מגיע מהספר Dictators' Dinners: The Bad Taste Guide to Entertaining Tyrants, by Victoria Clark and Melissa Scott, is published by Gilgamesh Publishing. בחלק השני כללתי גם קרניסטים משוערים כפי שהסברתי קודם, כלומר רודנים שלא מצאתי בערכים שלהם בויקיפדיה כל רמז לצמחונות.

קרניסטים מתועדים

מאו צה טונג - שליטהּ של סין בין השנים 1949 - 1976. נחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים, ובעיקר - מנהיג "מהפכת התרבות" (בין 1966 ל-1976), קמפיין פוליטי הרסני שגרם לכאוס רבתי במדינה, זרה אימה, וגבה את חייהם של מיליונים. וכאן ניתן למצוא תאור של המאכל האהוב עליו, שהפך לסוג של מאכל לאומי בסין, והוא תבשיל של חזיר מבושל בסוכר ויין. 

לאופולד השני- מלך בלגיה. נפטר ב1909. אחראי למותם של בין 5 ל-15 מיליון אפריקאים על ידי הבלגים בקונגו בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. כאן ניתן למצוא תאור של מאכלי בשר שהיו אהובים עליו. 

יוסף סטאלין - סטלין נחשב לאחד מגדולי העריצים של המאה העשרים. הנהיג שלטון רודני אכזר, שלווה ברצף של חיסולי מתנגדים או חשודים כמתנגדים ("טיהורים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, קולקטיביזציה שהביאה למותם של מיליונים (מה שכונה "הולודומור") ופולחן אישיות קיצוני. שיטות אכזריות אלה היו עבורו כלי לזירוז תהליך התיעוש של ברית המועצות והפיכתה למעצמת-על. כאן ניתן למצוא מתכון למאכל גרוזיני שהיה אהוב במיוחד על סטאלין, וכולל בין המרכיבים עוף שלם. וכאן ניתן לראות תמונה שלו עוסק בציד.

הידקי טוג'ו - היה השליט האמיתי ביפן במלחמת העולם השניה. בגלל הפשעים שבוצעו תחת סמכותו, טוג'ו נחשב כאחראי על רציחתם של כמעט ארבעה מיליון סינים. טוג'ו אישר ניסויים ביולוגיים בעידוד הממשלה על שבויי מלחמה ועל אזרחים סינים. אחרי המלחמה הוא הועמד לדין בשל פשעי מלחמה והוצא להורג. וכאן קישור לכתבה מהעתון LIFE המתארת אותו אוכל דגים בבית הכלא שבו בילה את שנותיו האחרונות טרם הוצאתו להורג. 

בניטו מוסוליני - דיקטטור איטליה במלחמת העולם השניה. בין שאר פשעיו הרבים הסגיר את יהודי איטליה לידי הנאצים. עפ"י מקור זה אחד המאכלים האהובים עליו היה בשר עגל במרינדה.

פול פוט - עריץ קמבודי, היה מנהיג תנועת החמר רוז' ששלטה בקמבודיה בשנים 1975 עד 1979. שמו של פול פוט נקשר באחד מאירועי השמדת העם הנוראים שאירעו במאה ה-20, כאשר כ-1.7 מיליון מבני עמו נרצחו בתקופת משטרו, בין היתר באמצעות הוצאות להורג. עפ"י המקור כאן השף שלו העיד כי המאכלים האהובים עליו היו בשר אייל, חזיר בר ותבשיל מבשר נחש קוברה.

קים ג'ונג איל - הדיקטטור התמהוני הקודם של צפון קוריאה. אחראי למותם של מאות אלפי בני אדם ברעב בשנות ה90. לפי המקור כאן המאכלים האהובים עליו היו מרק מבשר כלב ומרק מסנפירי כרישים. לפי מקור זה נראה שגם בנו קים ג'ונג און, הדיקטטור הצפון קוראני הנוכחי, חובב בשר כלבים.

אידי אמין - היה רודן אוגנדה בשנות השבעים. אמין הפך את המלחמות השבטיות באוגנדה לקרדום לחפור בו, והורה על השמדת השבטים האחרים (מלבד שבטו). מספר האוגנדים שנרצחו כתוצאה משלטונו מוערך בין 80000 לחצי מיליון. לישראלים הוא מוכר בעיקר בשל חלקו המביש בחטיפת מטוס איירפרנס ב1976. כאן נמצא ראיון שנתן בשנותיו האחרונות ובו הוא מספר שהמאכל האהוב עליו הוא תבשיל של בשר עז עם דוחן, וראיון עם בנו שמספר על כך שבשנותיו האחרונות הוא אהב גם לאכול עוף מטוגן של KFC. כאן ניתן לראות תמונה שלו אוכל שוק של עוף בעת מצעד צבאי בזמן שלטונו, וכאן ניתן לראות אותו אוכל נקניקיה בזמן גלותו בסעודיה.

ניקולאי צ'אוצ'סקו - הדיקטטור האחרון של רומניה. הירידה ברמת החיים של העם, פולחן אישיות סטליניסטי, טיפוח הנפוטיזם, שהתבטא בין היתר בעמדה הבכירה של אשתו ובהכנת הבן לירושת השלטון, בזבוז אדיר של משאבים על בניית ארמון הפרלמנט – כל אלה השניאו את צ'אושסקו על שכבות רחבות של האוכלוסייה. לפי המקור כאן הוא אהב לאכול תבשיל מעוף שלם על כרעיו ועל קרבו. כמו כן הוא היה צייד נלהב, כפי שניתן לראות למשל גם בתמונה כאן.

פרנסיסקו פרנקו -הדיקטטור הפשיסטי של ספרד באמצע המאה ה20. לפי מקור זה היה חובב ציד ודיג.

סדאם חוסיין - דיקטטור עירק לשעבר. עפ"י המקור כאן אהב לאכול צלעות כבש ובקר וכן שרימפס ולובסטר חי.

מועמר קדאפי - דיקטטור לוב לשעבר. כאן ניתן למצוא מתכון למאכל האהוב עליו - בשר גמל בקוסקוס.

רוברט מוגאבה - הדיקטטור הנוכחי של זימבבואה. ארגונים בינלאומיים כמו אמנסטי האשימו את מוגאבה בפגיעה בזכויותיהם של מיעוטים, של הומוסקסואלים ושל אנשי האופוזיציה. עפ"י המקור כאן הוא חגג את יום הולדתו ב2015 בסעודה של בשר פילים צעירים.

בשאר אל אסד - הדיקטטור הנוכחי של מה שנותר מסוריה. עפ"י המקור כאן המאכל החביב עליו הוא בשר עם בורגול.

פידל קסטרו - דיקטטור קובה לשעבר. כאן ניתן לראות תמונה שלו אוכל נקניקיה בעת בקור בארצות הברית ב1959. לפי המקור הזה לעת זקנה קסטרו עבר לתפריט צמחוני ברובו, אך לא באופן מלא, וגם זאת רק מטעמי בריאות.

אריך הונקר - דיקטטור מזרח גרמניה לשעבר. היה צייד נלהב, כפי שמעיד שומר ראשו, וניתן לראות גם בתמונות בלינק כאן.


קרניסטים משוערים

טלעת פאשה, אנוור פאשה וג'מאל פאשה- שליטי תורכיה במלחמת העולם הראשונה. אחראים לשואה הארמנית בה נספו מעל מיליון ארמנים.

יחיא חאן- נשיא פקיסטן בשנים 1969-1971. אחראי למותם של מאות אלפי בנגלים במלחמה ב1971. 

עומר אל באשיר- נשיא סודן כיום. אחראי למותם של כ450 אלף איש ברצח העם בדארפור.

קים איל סונג- הדיקטטור הראשון של צפון קוריאה. 

מנגיסטו היילה מריאם- דיקטטור קומוניסטי באתיופיה לסרוגין בין 1970 ל1990. אחראי למותם של כחצי מיליון איש. הורשע ברצח עם.

ז'אן קמבנדה- ראש ממשלת רואנדה בזמן רצח העם ב1994 שבו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. הורשע ברצח עם.

פרנץ סלשי- שליט הונגריה ב1944. שיתף פעולה עם הנאצים והוא אחד האחראים לשואת ידי הונגריה.

חפאז אל אסד- הדיקטטור הסורי הקודם.

אוגוסטו פינושה- רודן צ'ילה בשנים 1973-1990. אחראי לחיסולם של 3000 אזרחים צ'יליאנים. 

פרנסיקו נגואמה- רודן גיניאה המשוונית בשנים 1968-1979. אחראי למותם של עשרות אלפים מתוך ארבע מאות אלף  תושביה של גיניאה המשוונית בימיו.

פרנסואה דובאליה- רודן האיטי בשנים 1957-1971.

צ'ארלס טיילור- דיקטטור ליבריה בשנים 1997-2003. הורשע בפשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות.

מולה עומר- מנהיג שלטון הטאליבן באפגניסטן. נתן חסות לאל קאעידה והיה בעל בריתו של בן לאדן.

האם היו בכירי הנאצים צמחונים או חובבי חיות? המקרה של היינריך הימלר, מפקד הSS

זהו המשך לפוסט הקודם שכתבתי בנושא ומומלץ מאד לקרוא אותו לפני הפוסט הנוכחי כדי להבין את ההקשר של הדברים.

היינריך הימלר היה מפקד הSS, ראש הגסטפו ושר הפנים של גרמניה הנאצית.

הפובליציסט, איש השמאל, רוגל אלפר כתב ב2014 בעתון הארץ מאמר אנטי טבעוני שבו הוא אמר בין השאר את המשפט הבא:

הימלר הטיף נמרצות נגד ציד: "לכל חיה יש את הזכות לחיות... זה באמת רצח", קבל בפני רופאו האישי.

שנה לפני כן כתב הפובליציסט, איש הימין, אראל סג"ל דברים דומים במאמר שלו שעסק בטבעונות:

היינריך הימלר המשוקץ, ראש האס-אס, תיעב ציד. פעם שאל את רופאו, ד"ר קרסטין, צייד חובב, כיצד הוא מסוגל לירות ביצור אומלל, "הרי זה ממש רצח". 

זה כל מה שהיה לאדונים הנכבדים לספר לנו על יחסו של הימלר לבעלי חיים. אבל הקורא התמים שקרא את דבריהם יופתע מאד לגלות שלמעשה הימלר עצמו עסק רבות בציד, ושהדברים הללו שאמר לרופאו האישי, נאמרו במהלך ארוע ציד שבו השתתף הימלר בעצמו! את כל זה סגל ואלפר לא טרחו לספר לנו משום מה.

תמונה של הימלר עם חכה בעת חופשה משפחתחת ב1935, שמעוררת את השאלה הנצחית של הגשש: "דייג אוהב דגים?" באדיבות האנציקלופדיה החופשית Alchetron

הנה מספר צילומים של הימלר במהלך ארועי ציד: בקישור כאן ניתן לראות את הימלר מצטלם בלבוש ציד בווארי מסורתי ליד בקתת ציד בשנת 1937. בקישור כאן ניתן לראות את הימלר בעת מסע ציד בשנת 1935 (כשלצידו היידריך מראשי הSS הידועים לשמצה, ומי שהיה מפקדו הישיר של אייכמן). בקישור כאן ניתן לראות את הימלר בעת מסע ציד עם גרינג, ובקישור כאן ניתן לראות תמונה של הימלר בעת מסע ציד בשנת 1943 (לא ניתן להציג את התמונות בתוך הפוסט עצמו מטעמי זכויות יוצרים).

כיצד ניתן ליישב זאת עם הציטוט שמביאים אלפר וסג"ל? כדי להבין זאת לעומק, נפנה אל המקור של הציטוט שהוא ספר זכרונותיו של רופאו האישי (שלאמיתו של דבר היה פיזיותרפיסט ולא רופא) של הימלר, אדם בשם פליקס קרסטן.
בספרו קרסטן מקדיש פרק שלם למסע ציד שנערך באוקטובר 1941 בהשתתפות הימלר, שר החוץ הגרמני ריבנטרופ, ושר החוץ האיטלקי צ'יאנו.

כבר בפתיחת הפרק מתאר קרסטן את שלל הציד של היום הראשון למסע, ומתברר שעם כל תיעובו כלפי הציד הימלר צד באותו היום 95 פסיונים! אמנם הרבה פחות מצ'יאנו וריבנטרופ, אבל עדיין מספר עצום עבור מי שטוען שהוא מתעב ציד.

צילום מעמ' 112 בספרו של קרסטן

בהמשך מתאר קרסטן כיצד רגע לאחר שהימלר אומר לו שאין לו כל עניין לצוד את הפסיונים המסכנים, ברגע שהוא מבחין בשני פסיונים שעפים מעל ראשו הוא מנסה לירות בהם, ומתרגז כאשר הוא מחטיא אותם.

צילום מעמ' 113 בספרו של קרסטן

אחר כך מתאר קרסטן את השיחה שניהל עם הימלר בעקבות הציד, וכאן מופיע הציטוט המפורסם.

צילום מעמ' 115-116 בספרו של קרסטן

וכאן ראוי לשים לב לכך שמייד בהמשך לציטוט שהביאו אלפר וסג"ל הימלר ממשיך ואומר "לעתים קרובות צדתי אייל, אבל עלי לומר לך שהיו לי נקיפות מצפון בכל פעם שהסתכלתי בעיניו המתות". (המילה bagged באנגלית פרושה הוא בין השאר "צדתי", ראה למשל הגדרה 20 כאן). החלק הזה של הציטוט נשמט משום מה מדבריהם של אלפר וסג"ל. אני מקווה שזה רק בגלל רשלנות ולא משיקולי אג'נדה.
מה אפשר לומר על דברים אלו של הימלר? האיש אינו מפסיק לצוד אבל מזיל דמעה על קורבנותיו. אבל מעבר לכך נראה שיש כאן עוד משהו. נראה שאולי מה שמפריע להימלר יותר זה לא עצם הריגת בעלי החיים אלא האופן שבו הדבר נעשה - מאחרי מחסה, בירי בגב, מבלי שהקרבן רואה או מודע כלל לסכנה הנשקפת לו, ומבלי שתהיה לו כל הזדמנות לנסות להתגונן או להמלט. 
ואכן חוקרים מסויימים טוענים שצורת הציד המועדפת על הימלר היתה זו המכונה pirsch, הנחשבת לקשה ואתגרית במיוחד, ומתאפיינת בין השאר בכך שחובה לירות באייל מלפנים ולא מאחור, מטווח קצר ככל הניתן, ולנסות להרוג אותו ביריה אחת.

למעשה בהמשך שיחתו עם קרסטן, הימלר אומר בצורה מפורשת דברים דומים במקצת לרעיונות אלו:

צילום מעמ' 116 בספרו של קרסטן

הימלר מביא פה שני נימוקים כנגד הציד המודרני:

1. בניגוד לציד שצדו הגרמנים הקדומים שהיה למטרת מאכל, הציד שבו עסקו בכירי הנאצים נעשה בעיקר למטרת ספורט ושעשוע. 
2. הציד שצדו הגרמנים הקדומים נעשה בתנאים "הוגנים" יותר כלפי החיות, כאשר מפאת הטכנולוגיה הפרימיטיבית יותר שעמדה לרשותם, גם בני האדם נאלצו להסתכן המהלך הציד.

אבל, אומר הימלר, בציד בנוסח העתיק "הוא היה תומך, ומשתתף בו בעצמו" כי זה "עיסוק הראוי לגברים". קשה לומר שזו עמדה של חובב חיות מושבע או חסיד של זכויות בעלי חיים.

בסוף השיחה קרסטן מביע חשש שאולי הימלר יצליח בעתיד לאסור את הציד בגרמניה, מה שיאלץ אותו, בתור חובב ציד מושבע, לעזוב את המדינה. אך הימלר מרגיע אותו: גם אם זה יקרה, האיסור יחול רק על אזרחי גרמניה. כך שקרסטן, שהיה באותה עת אזרח פינלנד, יוכל להמשיך לצוד ללא חשש, והימלר לא ימנע הנאה זאת ממנו.

צילום מעמ' 117 בספרו של קרסטן

אני מניח שבשלב זה הקורא כבר לא יופתע לגלות ששלושה חודשים בלבד אחרי כל הדיבורים הללו כנגד ציד, אנחנו שוב מוצאים את הימלר משתתף בארוע ציד שאליו הוזמן ב17 בינואר 1942 (Heinrich Himmler: A Life By Peter Longerich עמ' 554). יתר על כן הוא ארגן בעצמו ארוע ציד בספטמבר 1942 שאליו הזמין כמה בכירים נאצים נוספים... (The SS Dirlewanger Brigade: The History of the Black Hunters מאת כריסטיאן אינגראו עמ' 103)

לסיכום, אפשר לומר על הימלר, שיחסו לבעלי חיים היה מאופיין על ידי בלבול וצביעות.

מצד אחד הוא טען שהוא מתעב ציד, ושאחרי המלחמה ברצונו לאסור את הציד על הגרמנים (אבל לא על הזרים). מצד שני, נראה שרק סוג מסויים של ציד הטריד אותו, כלומר ציד בשיטות המודרניות ה"לא-הוגנות", למטרת ספורט ושעשוע ולא למטרת מאכל. 
אך מעל לכל, אנחנו רואים שהוא עצמו לא הפסיק לצוד באותן השיטות ה"לא-הוגנות" למטרת ספורט ושעשוע, מה שהופך את דמעותיו על קרבנות הציד לדמעות תנין. 

בפוסט הבא אעסוק בחיבת הציד בקרב שרים בכירים אחרים בקבינט של היטלר.

האם היטלר היה טבעוני? ממש לא.

חיפוש בגוגל יעלה לא מעט טוקבקים ופוסטים בפורומים שונים שבהם נטען שהיטלר ובכירי הנאצים היו טבעונים. לטוקבקים אנונימיים כמובן שאין צורך להתייחס, אבל לפעמים הטענה הזו מגיעה גם למקומות בעלי חזות רצינית ומכובדת לכאורה. כמו למשל הכותרת הבאה לגרסה האנגלית של מאמרו של רוגל אלפר בהארץ: The Nazis Were Vegans, Too. או השאלה הבאה מראיון עם גארי יורופסקי בYNET: ידוע לך שחלק מהנאצים היו טבעונים?

היטלר במעיל עור בתמונה מ1939. באדיבות ויקימדיה

אבל למעשה זו היא טעות גמורה. טבעוני הוא אדם שנמנע מכל שימוש במוצרים מן החי, כולל המנעות מאכילת ביצים ומוצרי חלב, וכולל המנעות משימוש בלבוש מעור. אבל היטלר (וככל הידוע לנו גם אף אחד אחר מבכירי הנאצים) לא נמנע ממוצרי חלב וביצים בשום שלב בחייו, עד יומו האחרון ממש.

היינץ לינגה משרתו האישי של היטלר בשנים 1935-1945 מספר בספרו With Hitler To The End: The Memoir Of Hitler's Valet מספר שארוחת הבוקר הטיפוסית של היטלר כללה חלב (ואותו הדבר מספר אוטו דיטריך, קצין העתונות של היטלר, בספרו The Hitler I Knew עמ' 137):

Forty minutes after waking, Hitler would take breakfast in the library – a frugal affair, only tea or milk, biscuits or sliced bread and an apple. 

מזכירתו של היטלר יונגה טראודל, ששימשה בתפקידה בשנים האחרונות לחייו ועד מותו, מספרת בזכרונותיה במספר מקומות שהוא נהג לאכול ביצים ותפוחי אדמה מוקרמים בשמנת. למעשה היא מעידה שאפילו הארוחה האחרונה שהוכנה להיטלר, עוד לפני שנודע לטבחית שלו שהוא התאבד, כללה ביצים מטוגנות ותפוחי אדמה מוקרמים בשמנת.

צילום מן הספר Until the Final Hour: Hitler's Last Secretary

במקום אחר בספרה טראודל מעידה שהיטלר אמר פעם שהוא יכול לשבת ולצפות בשמחה בחליבת פרות ואסוף ביצים של תרנגולות.

צילום מן הספר Until the Final Hour: Hitler's Last Secretary

כמו כן יש עדויות רבות מאד על כך שהיטלר לבש בגדי עור כל ימי חייו, כולל בשנותיו האחרונות ממש. כך למשל, כפי שנאמר באתרים המתמחים באופנת גברים כאן וכאן, היטלר ומרבית הבכירים הנאצים, התהדרו בלבישת מעילי עור ומגפי עור במהלך כל שנות המלחמה. זאת ניתן לראות גם בתמונות הבאות:

היטלר במעיל עור ומגפי עור בתמונה מ1941. באדיבות ויקימדיה.

היטלר במעיל עור בתמונה משנת 1943. באדיבות ויקימדיה

היטלר במגפי עור בתמונה משנת 1944. באדיבות ויקימדיה

ובלינק כאן ניתן לראות סרטון משנת 1945 ובו היטלר נועל מגפי עור (דקה 0:29).
רוכוס מיש שומר ראשו של היטלר סיפר שאפילו כיסי מכנסיו של היטלר היה עשויים באופן יוצר דופן מעור ולא מבד (Hitler's Last Witness: The Memoirs of Hitler's Bodyguard עמ' 53).
משרתו האישי של היטלר היינץ לינה תיאר כאן תקרית שארעה ב27 למרס 1945, כחודש לפני התאבדותו של היטלר, סביב לבישת כפפות עור גדי על ידי היטלר (היטלר טען שהן היו קטנות מדי למידת ידיו).
כמו כן היינץ לינגה, שהשתתף בשריפת גופתו של היטלר אחרי התאבדותו, העיד שבשעת התאבדותו היטלר נעל נעלי בית שחורות מעור. כלומר הוא לבש בגדי עור עד רגע מותו ממש (The Hitler Book עמ' 271).

לסיכום, היטלר בפירוש לא היה טבעוני בשום שלב בחייו. האם היה צמחוני? בפוסט הבא אעסוק בשאלה זו.