הכלב היהודי: יחסם של הנאצים לכלבים ולחיות מחמד "יהודיות" אחרות

בפוסטים קודמים הרחבתי בנושא יחסם של בכירי הנאצים לחיות ציד, ויחסו האישי של היטלר לכלבים. בפוסט זה אעסוק במדיניות הנאצית הרשמית כלפי כלבים (ושאר חיות בית) של יהודים, ואראה שלמרות שהכלבים היו אולי החיות החביבות ביותר על הנאצים, גם כלפיהם הם גילו לעתים אכזריות רבה. 

הספר המומלץ "הכלב היהודי" מאת אשר קרביץ כתוב בגוף ראשון כביכול מפיו של כלב שהיה בבעלות משפחה יהודית בגרמניה בזמן עליית הנאצים לשלטון, ומתאר את השואה מנקודת מבטו של כלב. לא אפרט מה בדיוק עולה בגורלם של הכלב והמשפחה היהודית (כדי לדעת זאת קראו את הספר) אבל ארמוז רק שגורלו של הכלב הדימיוני הזה היה למעשה טוב מגורלם של מרבית "הכלבים היהודים" בשואה, כפי שנראה מייד.

ניתן לרכוש את הספר ישירות מהוצאת ידיעות ספרים כאן 

עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, כבר בעת הפוגרומים שנערכו בליל הבדולח ב1938, ההמון הנאצי המוסת התעלל לא רק ביהודים אלא גם בחיות המחמד שלהם. כך אנו מוצאים תאורים כיצד הושלכו אל מותם מקומות גבוהות גם יהודים וגם הכלבים שלהם. ראו למשל התאור הבא מפיו של הקונסול האמריקאי בלייפציג באותה העת (לקוח מספרו של רוני לנדאו The Nazi Holocaust).

באופן רשמי יותר, ב15 מאי 1942, כחצי שנה לפני שהתקבלה ההחלטה הרשמית על השמדת כל יהודי אירופה (הפתרון הסופי), הוציאו הנאצים צו שהורה לכל היהודים (כולל בני זוגם הלא-יהודים) שחיו באותה העת בגרמניה המורחבת למסור לשלטונות את כל חיות המחמד שלהם (כלבים, חתולים וציפורים) בנקודות איסוף מיוחדות שבהן ימיתו אותם. לחלופין, הצו איפשר ליהודים להמית את בעלי החיים בעצמם בפקוח וטרינרי, ולמסור לשלטונות את אישור הוטרינר על כך שהמיתו את כל חיות המחמד שלהם. חשוב להדגיש שהצו אסר על היהודים להציל את חיי חיות המחמד שלהם על ידי מסירתם לחברים או שכנים לא יהודים. 

בספר Resistance of the Heart (עמ' 175) מצוטטת הילדגרד הנשל, אשתו של מוריץ הנשל שהיה ראש הקהילה היהודית האחרון בברלין, המתארת כיצד בני הזוג הארים של יהודים מתבוללים עמדו בתור כדי להתחנן על חיי חיות המחמד שלהם, אבל ברוב המכריע של המקרים ללא הועיל. 

וכך למשל מעיד על הארוע ויקטור קלמפרר, יהודי שחי בגרמניה, ביומנו משנת 1942:

וניצולת השואה הלן לואיס, שחיה באותה עת בצ'כוסלובקיה, מתארת את הארוע כך:

I can still see the old people, the old women, with their little pets-hamsters, canaries, even goldfish-in the trams, holding on to these little creatures, taking them to the collection points with tears streaming down their faces, and trying to say goodbye to their little friends. (Anton Gill. The Journey Back from Hell, An Oral History: Conversations with Concentration Camp.Survivors. New York: William Morrow, 1988: p. 408)

גם בארצות הכבושות שלא סופחו לגרמניה, בוצעו מעת לעת פעולות השמדה של חיות בבעלות יהודית. כך למשל בגטו לודז' נדרשו כל היהודים בעלי הכלבים להביאם לבדיקת כלבת ב22 ביולי 1940, וכל הכלבים שנבדקו באותו היום הושמדו באמתלה של מניעת מגפת כלבת. מכאן ואילך נאסר על יהודי הגטו להחזיק כלבים. כך מתואר הארוע בתמציות בארכיון הגטו:

Because of a rabies epidemic all dogs in the ghetto were destroyed as of July 22. Keeping a dog is forbidden.

בגטו קובנה שבליטא השמדת הכלבים והחתולים נעשתה בצורה אכזרית במיוחד וללא כל אמתלה. הכלבים והחתולים רוכזו באחד מבתי הכנסת ושם נורו, וגופותיהם הושארו להרקב שם במשך מספר חודשים על מנת לבזות את בית הכנסת ולמנוע את השימוש בו, כפי שמתואר במובאה הבאה מיומן הגטו:

מתוך עמוד 67

וכך מתאר את הארוע עד ראיה:

מתוך עמוד 310 באותו הספר

הערה לסיום: 
קצין הSS (בדרגה המקבילה לדרגת  רב סרן) יוהנס הסברוק ששימש כמפקד מחנה ריכוז, תיאר (בראיון שנערך במרס 1975 בעבור הספר SOLDIERS OF EVIL מאת העיתונאי הישראלי תום שגב) מקרה (או מקרים) שבו במהלך הכשרתו כאיש SS אדם נדרש לירות בכלב שהיה אהוב עליו, או עדיף יותר להרוג אותו באמצעות סכין.

מתוך SOLDIERS OF EVIL עמ' 86

במאמר UNDERSTANDING NAZI ANIMAL PROTECTION AND THE HOLOCAUST שפורסם בכתב העת Anthrozoos, מופיעה טענה מרחיקת לכת עוד יותר ועל פיה חלק מאנשי הSS נדרשו במהלך אימוניהם לעבוד בצמוד עם כלבים במשך 12 שבועות, ואז קיבלו פקודה לשבור את צווארם של הכלבים במו ידיהם, וזאת בכדי להשריש בהם ציות ונאמנות מוחלטת להיטלר. 

It is alleged that after 12 weeks of working closely with a German shepherd, each SS soldier had to break his dog’s neck in front of an officer in order to earn his stripes. Doing so, it was thought, would instill teamwork, discipline, and obedience to the Führer—qualities that were deemed more important than feelings for anything, including animals.

מקור טענה זו הוא ככל הנראה חוקר החינוך הגרמני גרד ראדה, אבל לא הצלחתי להתחקות אחר המקור הראשוני לדברים. אשמח עם זאת לדעת אם למי מהקוראים יש מידע נוסף שעשוי לאשר או להכחיש טענה זו.

ועוד הערה: במאמר בקישור כאן תיארתי עוד מקרה של טבח המוני שעשו הגרמנים בסוג אחר של בעלי חיים - הפעם סוסים.

האם היטלר היה צמחוני? מסתבר שבמשך רוב הזמן שבו נחשב כצמחוני הוא היה רק חצימחוני (flexitarian).

לפני כל דבר אחר שיאמר בנושא. חייבים לומר שבמובן העמוק של הדברים היטלר ודאי לא היה צמחוני על רקע אידאולוגי. צמחונות אידאולוגית גורסת שאסור להרוג בעלי חיים חפים מפשע, וגם בני אדם הם בעלי חיים. ממילא ברור שמי שדגל בהריגה של מיליוני בני אדם חפים מפשע אינו צמחוני אידאולוגי במובן העמוק של המילה.

בכל זאת, מאחר שיש טענות רבות שהוא היה צמחוני במובן הטכני, כלומר נמנע מלאכול בשר בעלי חיים, מן הראוי לבדוק עד כמה הן מדוייקות.

הכשל הלוגי בעניין ה"צמחונות" כביכול של היטלר - reductio ad hitlerum

אחד הנושאים שקרניסטים רבים עוסקים בו בצורה אובססיבית ביותר הוא ה"צמחונות" לכאורה של היטלר ושל השלטון הנאצי בכלל. בשאלות העובדתיות הקשורות בנושא, כלומר האם היטלר ושאר הבכירים הנאצים היו באמת צמחונים ואוהבי חיות (רמז: הרבה פחות ממה שטוענים), אעסוק בפוסטים אחרים. בפוסט זה ברצוני להבהיר מדוע הנושא הזה הוא בעצם חסר חשיבות לחלוטין, אפילו אם כל ה"עובדות" שמצוטטות ע"י הקרניסטים היו נכונות (ורובן אינן נכונות).

שני הודים רוקחים חלב אם לצלילי לו ריד, או: הערות נוספות על חלב מתורבת

זהו מאמר המשך למאמר הקודם על חלב מתורבת. אם עדיין לא קראתם אותו קראו אותו קודם כדי ללמוד מהו חלב מתורבת. כאן אעיר עוד כמה הערות מעניינות על המצאה זו.

• חלב אם אנושי מתורבת?

הטכנולוגיה של חלב מתורבת אינה מוגבלת כמובן לפרות בלבד. באמצעות אותה טכנולוגיה ניתן יהיה לייצר גם חלב זהה בטעמו ובערכיו התזונתיים לחלב עיזים, כבשים, גמלים, סוסים או חלב אדם.
החלבונים המצויים בחלב אדם דומים מאד לחלבונים המצויים בחלב פרה, אך לא זהים. ההבדל העיקרי הוא באחוזים השונים של החלבונים, אבל עם זאת גם המבנה של החלבונים שונה במקצת. המשמעות היא שחלב אם מתורבת יהיה דומה יותר לחלב אם אמיתי מאשר כל תחליפי החלב לתינוקות הקיימים כיום המבוססים על חלבוני חלב פרה. נראה אם כן שהטכנולוגיה הזאת צריכה לעניין לא רק את החברות תנובה ושטראוס אלא גם את החברות סימילאק ומטרנה.
עם זאת צריך לומר שחלב אם אמיתי יהיה עדיין עדיף עבור תינוקות יותר מאשר חלב אם מתורבת. מלבד החשיבות הפסיכולוגית של ההנקה, חלב אם אמיתי מכיל גם נוגדנים שמותאמים לסביבה שבה חיה האם ולכן גם התינוק. השגת הרכב כזה של נוגדנים בתהליך תעשייתי הוא כנראה עדיין מעבר ליכולת הטכנולוגית של היום.

• כשרות חלב מתורבת בטעם חלב חיות לא כשרות

כפי שציינתי במאמר הקודם בנושא, לחלב המתורבת, בניגוד לבשר מתורבת, אין למעשה שום קשר לחיה שעל שמה הוא קרוי. לחלב פרה מתורבת אין למעשה שום קשר לפרה כלשהי. כל המרכיבים שלו נלקחו או מהצומח או ממינרלים או משמרים מהונדסים גנטית. למעשה אפילו הDNA שמוכנס לשמרים כדי שייצרו את חלבוני חלב הפרה לא נלקח פיזית משום פרה, וגם אינו זהה בדיוק לDNA של הפרה המשמש לייצור אותו חלבון. הDNA שמשתמשים בו מיוצר במעבדה באופן סינטטי על פי הרצף הידוע של הDNA של הפרה, תוך שינויים מסויימים ברצף הDNA שנועדו ליעל את ייצור החלבון בתוך השמרים (אבל החלבון שנוצר זהה בדיוק לחלבון שמייצרת הפרה).
אני אמנם אינני פוסק הלכה, וטרם ראיתי פוסקי הלכה שנדרשו לשאלה, אבל למיטב הבנתי מן הסיבות שמניתי לעיל ברור למדי שהחלב המתורבת יחשב כפרווה. ומאותה הסיבה גם לא תהיה כנראה כל בעיית כשרות עם חלב מתורבת שיכיל חלבוני חלב זהים לחלבוני החלב של סוסים, גמלים או חזירים.

• השפעות על היום-יום של שומרי כשרות

לשמירה על הפרדה בין בשר וחלב יש השלכות רבות על חיי היום-יום של שומרי כשרות שאינם צמחונים או טבעונים: מעבר לאיסור הישיר לבשל או לאכול בשר וחלב ביחד, שומרי כשרות גם מחזיקים בבית שני סטים שונים של כלים לבשרי וחלבי,  והמהדרים משתמשים גם בתאים שונים בתנור לבשרי וחלבי, וגם בשני כיורים. אם בטעות נעשה שימוש בכלי בשרי למזון חלבי או להפך, צריך במקרים רבים להכשיר אותו. שומר הכשרות תמיד צריך לבדוק אם מה שהוא עומד לאכול הוא חלבי או לא, ואם עברו מספיק שעות מאז הפעם האחרונה שאכל בשר. מסעדות כשרות רבות נאלצות לבחור האם הן רוצות להיות חלביות או בשריות כי אין באפשרותן להחזיק שני מטבחים שונים.
כל הטרדה והטרחה הזאת תעלם למעשה מהעולם ברגע שכל החלב שיימכר בחנויות יהיה חלב מתורבת שיהיה פרווה. ובהקשר זה מם נישתי:

• החברה המובילה כיום בתחום החלב המתורבת קרויה בשם Perfect Day. 

החברה הוקמה ב2014 בשם muufri שפרושו moo free. לאחרונה הם שינו את שמם לperfect day, כמחווה לשיר בשם זה מאת לו ריד. מסתבר שמחקר שנערך לאחרונה מצא שפרות מניבות יותר חלב כשהן מקשיבות למוזיקה, ואחד השירים שתרמו לתנובת החלב הגבוהה ביותר הוא השיר הזה:

החברה נוסדה על ידי שני יזמים טבעונים אמריקאים ממוצא הודי: ריאן פנדיה ופרומל גנדי. בכוונת החברה לייצר לא רק חלב נוזלי, אלא את כל מוצרי החלב השונים, מגבינות ועד שוקולד חלב. הם אומרים שבכוונתם להתחיל לשווק את המוצרים שלהם לקראת סוף 2019, אבל מי שמתגורר או מבקר בקליפורניה יכול כבר כעת לתאם ביקור במעבדות החברה בברקלי ולטעום דוגמיות מן המוצרים. בפברואר 2018 החברה גייסה 24 מיליון דולר לצורך הרחבת פעילותה. מוצרים ראשונים שחל החברה החלו להמכר לקהל הרחב ביולי 2019.
נדגיש עם זאת בהקשר של הנקודה הראשונה שהחברה אינה מתכננת כרגע לעסוק בייצור חלב אם מתורבת.

• המונח "חלב מתורבת".

אני השתמשתי בביטוי זה כמקבילה לביטוי המקובל "בשר מתורבת" כתיאור לבשר שגדל ב"תרבית" מחוץ לבעל חיים כלשהו (וראיתי גם אחרים שעשו כך). למרבה הצער מתברר שהמונח "חלב מתורבת" כבר תפוס, אף כי לא נעשה בו כמעט שימוש בעברית. באנגלית cultured milk פרושו חלב שעבר תסיסה חיידקית שפירקה את הסוכרים שבו. יש שורה של מאכלים שונים שניתן לכנותם חלב מתורבת עפ"י הגדרה זו כמו לבן, יוגורט, קפיר וגם אפילו כל הגבינות לסוגיהן.
עם זאת אני מקווה שהמונח חלב מתורבת יתפוס גם עבור חלב שלא הופק מחיות. זאת לא תהיה הפעם הראשונה בתולדות השפות שבה משתנה משמעות של מילה.

• הנדסה גנטית

אני אישית חושב שמרבית ההתנגדויות להנדסה גנטית במזון שלנו הן מופרכות. אבל עבור מי שבכל זאת חושש מפני העובדה שבתהליך הייצור של החלב המתורבת נעשה שימוש בהנדסה גנטית, אציין רק שהחלב המתורבת עצמו אינו מכיל שום רכיבים מהונדסים גנטית. בניגוד למצב בהנדסה גנטית בצמחים שבו אתה אוכל את התאים המהונדסים גנטית עצמם (כולל הDNA המהונדס גנטית) בחלב מתורבת אתה אוכל רק את התוצרים של האורגניזמים המהונדסים גנטית. נראה אם כן שגם מי שחושש מהנדסה גנטית אינו אמור לחשוש מפני חלב מתורבת.

מהי טבעונות סוגנית אנתרופוצנטרית?

במובן מסויים זה נראה כמעט מיותר לכתוב בלוג שיציג את העמדה הזו, כי לדעתי זו בעצם העמדה הנפוצה ביותר בקרב הטבעונים והצמחונים (ואולי גם באופן מסויים בקרב חלק מאוכלי-הבשר). אבל משום מה העמדה הפשוטה וכמעט טריויאלית הזו כמעט אינה מוצאת ביטוי מפורש בשיח שבין טבעונים לכאלה ש(עדיין) אינם טבעונים, וייתכן שרבים מאלו שמחזיקים בה באופן אינטואיטיבי ומעורפל אף מעולם לא ניסחו אותה לעצמם בצורה ברורה ומגובשת. כאן אציג תחילה את שני הקטבים של הדו-שיח המקובל בין טבעונים ואומניבורים, ואחר כך את העמדה הטבעונית הסוגנית שנמצאת במובן מסויים באמצע.

האם טבעונים וצמחונים מוסריים יותר מקרניסטים?

יש אנשים שטוענים שהטבעונים חושבים את עצמם למוסריים יותר מהלא-טבעונים, ורואים בכך סוג של התנשאות. מה ניתן לומר על כך? קראו את הדיון המפורט אחרי המם הבא, שבמידת מה מסכם את התשובה.

חלב מתורבת, או: האם בעתיד נאכל צ'יזבורגר אמיתי טבעוני וכשר למהדרין?

רוב האנשים בימינו כבר שמעו על בשר מתורבת, אבל מעטים יותר מכירים את החלב המתורבת. עם זאת, את החלב המתורבת נראה על מדפי הסופר מרקט ככל הנראה לפני הבשר המתורבת, ואולי כבר בשנת 2019. בפוסט זה אספר מהו חלב מתורבת, כיצד מייצרים אותו ומה השלכותיו עבור שומרי כשרות.