פרשת מנחותיהם של
קין והבל ותגובת האל כלפיהם מהווה מקור ללא מעט תעמולה אנטי-טבעונית, כפי שניתן
למשל לראות בציטוט הבא מכאן.
עוד לפני המבול קין הביא לאל מנחה צמחונית, והבל "מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן". אלוהים לא רצה את המנה הצמחונית. "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ, וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (בראשית ד', פס' ג-ו)
או באופן חריף עוד
יותר כאן:
ויכול להיות שזה פשר סיפור הרצח העתיק ביותר בעולם. סיפור מוזר ביותר על אחד - קין - בחור צמחוני ואבי הקנאים כולם, שקם על הבל אחיו, צולה הצלעות, ויהרגהו. באופן הומניסטי, כמובן.
בפוסט זה ובפוסט
נוסף אעסוק בפרשייה זו, ואראה שלמעשה ניתן לקרוא אותן גם ברוח טבעונית, וזאת בשני
אופנים שונים:
בפוסט זה אשאל,
בהנחה שהבל אכן המית חיות לצורך מנחתו, האם באמת אפשר לומר באופן חד משמעי שמנחת
הבל היתה ראויה בעיני הקב"ה?
בפוסט הבא אשאל -
האם באמת אפשר לומר באופן חד משמעי שהבל בכלל המית חיות לצורך מנחתו?