מעת לעת יש טבעונים שעושים השוואה בין הטבח התעשייתי של בעלי חיים התעשיית המזון ובין שואת יהודי אירופה, השוואה שמקוממת אנשים רבים.
הדוגמא המפורסמת ביותר היא כנראה המשפט הבא ששם הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר, זוכה פרס נובל, בפי אחד מגיבורי ספריו: "מבחינתם [של בעלי החיים], כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה". זינגר עצמו היה צמחוני, וגם איבד חלק גדול ממשפחתו בשואה (כולל אמו בת-שבע שעל שמה כינה עצמו בשביס).
בדומה לזינגר אף חלק ממשפחתי נרצח בשואה, ואני טבעוני. עם זאת בהתאם להשקפתי הטבעונית - אנתרופוצנטרית, שלפיה יש ערך גדול יותר לחיי אדם מלחיי חיות אחרות, אני מסתייג מהשימוש במונחים המיוחדים לשואה כדי לתאר את טבח בעלי החיים. אף על פי שאני חושב שההתעללות בבעלי החיים והטבח שלהם, שהם חלק מובנה בתעשיית המזון, הם פשע, הרי שאין להשתמש ביחס אליהם בטרמינולוגיה "שואתית".
למעשה אני חושב שאף ביחס למעשי רצח של בני אדם אין להשתמש בטרמינולוגיה מיוחדת לשואה, אלא אם כן מדובר במעשים של רצח עם המוני בסדר גודל דומה לשואה, כמו שואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה, או שואת בני הטוטסי ברואנדה ב1994. כל שימוש אחר יכול בהחלט להחשב לזילות השואה.
עם זאת, אחרי שאמרתי כל זאת, עדיין ראוי להצביע על מספר נקודות מעניינות:
א. המילה האנגלית holocaust שהפכה לכינוי הבינלאומי המוכר והנפוץ ביותר לשואה בעצמה לקוחה מתחום טבח בעלי החיים. המשמעות המקורית של המילה הזו באנגלית היא "קרבן עולה", כלומר קרבן של בעל חיים מהסוג שהיה נשרף כולו על המזבח. המקור הקדום של המילה הוא במילה היוונית ὁλόκαυστος שפירושה המילולי הוא "נשרף כולו", והיוונים בעת העתיקה השתמשו בו כדי לתאר את הקרבנות מהסוג הזה בדת שלהם. הוא מופיע כתרגום של הביטוי התנכ"י "קרבן עולה" כבר בתרגום השבעים, ומאוחר יותר חדר במשמעות זו גם ללטינית ואחר כך במאה ה12 לצרפתית ואנגלית. השימוש בו לתאור רצח המוני של בני אדם החל רק במאה ה17.
ב. בשיח הישראלי היה מקובל מאד בעבר לתאר את האופן שבו הלכו היהודים אל מותם בשואה בביטוי "כצאן לטבח". וברגע שעושים השוואה כזו בכיוון אחד אי אפשר להתקומם כנגד השימוש בה מהכיוון השני. [מן הראוי לציין שבשנים האחרונות ביטוי הזה נעשה פחות פופולרי, אבל לא מטעמים של התנגדות להשוואה לטבח בעלי חיים, אלא בגלל שיש בו זלזול כלפי הגבורה שהיתה בשואה בעצם הנסיון לשרוד בתנאים בלתי אפשריים. כך שהטענה שלי כאן עומדת בעינה גם היום].
ג. השימוש בטרמינולוגיה "שואתית" עבור דברים אחרים אינו מיוחד כמובן לטבעונים. למעשה אין כיום כמעט קבוצה או מגזר בישראל (ובעולם), מימין ועד שמאל, מחרדים ועד חילונים, שאינה עושה מדי פעם שימוש מוזיל בשואה בתעמולה שלה. נביא פה מספר דוגמאות.
- אנשים רבים, בעיקר (אך לא רק) מחוגים דתיים וחרדיים, מכנים את ההתבוללות בגולה בשם "השואה השקטה" או "שואת ההתבוללות" או "השואה השניה". דוגמאות ניתן לראות כאן וכאן וכאן. בעבר הרחוק השתמשו בביטויים אלו גם אנשים כמו גולדה מאיר ובנימין נתניהו.
- פעילים נגד הפלות מכנים את התופעה הנרחבת של הפלת תינוקות בשם "השואה השקטה" או "שואת התינוקות". למען הסר ספק: אני אמנם מתנגד להפלות (לפחות משלב שבו ניתן לומר שיש לעובר מוח מתפקד ומודעות בסיסית) מאותם טעמים שאני מתנגד לטבח בעלי חיים. אבל ברור לי שזו זילות שואה להשוות את שני הדברים (הפלות וטבח בעלי חיים) לשואת יהודי אירופה.
- חרדים רבים לעתים קרובות משווים את כל מי שמתנגד להם באופן כלשהו לנאצים. בהפגנות של חרדים קיצוניים קריאות נאצים לעבר השוטרים הפכו לדבר שבשגרה, ואיש כמעט כבר לא מתרגש מהן. אבל לעתים ההשוואות הללו חודרות גם לתוך המיינסטרים החרדי. כך למשל הסופר החרדי הידוע חיים ולדר השווה ב2013 את לפיד להיטלר. וביתד נאמן פורסמה ב2011 קריקטורה שמציגה את סמל מדינת ישראל משולב בצלב קרס.
- אנשי ימין מסויימים השוו את ההתנתקות, ומקרים אחרים של פינוי התנחלויות, לשואה. דוגמאות ניתן לראות כאן וכאן וכאן. כמו כן הימין הישראלי מכנה לעתים קרובות את גבולות 67 בשם גבולות אושוויץ. דוגמאות ניתן לראות כאן וכאן וכאן. אגב, האמירה הזו מיוחסת לאבא אבן ב1969, אבל למעשה הייחוס הזה אינו מדויק.
- כמובן שגם בקרב אנשי השמאל אפשר למצוא לא מעט השוואות של אנשי ימין (ולפעמים גם של מדינת ישראל ויחסה לפלשטינים) לנאצים. מפורסמת במיוחד אמירתו של ישעיהו לייבוביץ' על יודונאצים, ולאחרונה דבריו של יאיר גולן על "זיהוי תהליכים". כמו כן אפשר למצוא למשל אנשי שמאל שמשווים את יחסה של ישראל למהגרים לא חוקיים ליחס הנאצים ליהודים. דוגמאות ניתן לראות כאן וכאן.
- יש מתנגדים לפמיניזם שמכנים לעתים פמינסטיות בכינוי "פמינאציות". מזרחים שונאי אשכנזים משתמשים לעתים בביטוי "אשכנאצי". אנשים שמתקנים את הטעויות הלשוניות של אחרים באופן אובססיבי מכונים Grammar Nazis. וכמובן שגם כנגד טבעונים משתמשים בביטוי "טבעונאצים". ואיך אפשר לשכוח את הSoup Nazi של סיינפלד. כמובן שכולנו צחקנו כשראינו את הפרק הזה, אבל יש לציין שהאדם ששימש השראה לדמותו של הSoup Nazi נפגע קשות מהכינוי הזה.
ד. עם כל הביקורת שמתחתי לעיל ביחס לשימוש בטרמינולוגיה "שואתית" ביחס לטבח בעלי חיים (בגלל ההבדל בערך חיי אדם מול חיי חיות אחרות, ובגלל שטבח בעלי החיים בניגוד לשואה נעשה מתוך קהות מוסרית ולא מתוך שנאה) עדיין אי אפשר להתעלם מקווי דמיון מסויימים שיש בין הטבח המתועש של בעלי חיים ובין השואה. מעבר לדמיון הכללי שבין שתי הסיטואציות של הרג המוני מכוון, היתה אצל הנאצים בשואה שאילה של דימויים ופרקטיקות מתחום טבח בעלי החיים.
בגרמניה הנאצית, הכינוי הנפוץ ביותר ליהודים היה "חזירים", ובסרטי תעמולה נאציים הם הוצגו כעכברושים. באמצעות השימוש בדימויים של בעלי חיים ביצעו הנאצים דה-הומניזציה של היהודים כדי להקל על השמדתם. אבל הדה-הומניזציה הזו יכולה לעבוד רק כאשר בעלי החיים נחשבים כאובייקט לגיטימי להשמדה מלכתחילה. וההקבלה בין בעלי חיים ליהודים במישור הדימויים היתה רק ההתחלה. גם במימוש המעשי של ההשמדה עשו הנאצים שימוש בפרקטיקות מתעשיית טבח בעלי החיים, כמו למשל הובלה בצפיפות ברכבות ששימשו להובלת בקר, או קעקוע מספרים על העור לצורך זיהוי. אפשר לומר שהנאצים הרחיבו את שיטות פס הייצור המתועש שיושמו על בעלי חיים, גם ליהודים. אין כאן המקום להאריך בנושא, אבל מי שמעוניין לקרוא ביתר הרחבה יכול לעיין כאן וכאן.
ה. השוואות בין טבח בעלי חיים לשואה נעשו לא רק ע"י לצמחונים שקרוביהם נספו בשואה, כמו יצחק בשביס זינגר ועוד טבעונים יהודים רבים אחרים בימינו, אלא גם על ידי מספר ניצולי שואה, כמו למשל אלכס הרשאפט, זביגניי ז'ורז' מטנומסקי, מארק ברקוביץ' (מתאומי מנגלה) ועוד כפי שניתן לראות בלינק כאן.