רודולף הס ורודולף הס

הרב שלמה אבינר במאמר שלו נגד הטבעונות כתב בין השאר את הדברים הבאים: "מפקד מחנה אושוויץ, רודולף הס, היה צמחוני". למעשה זוהי טעות גמורה. רודולף הס מפקד אושוויץ לא היה צמחוני כלל וכלל. נראה שהרב אבינר התבלבל בין מפקד אושוויץ Rudolf Höss (או Höß) ובין Rudolf Hess (או Heß), בעל השם הדומה מאד, שהיה ממלא מקומו של היטלר עד שטס לבריטניה ב1941 בשליחות שלום עצמאית, ושעל אודותיו נרחיב בהמשך.

רודולף הס, מפקד אושוויץ
רודולף הס, מפקד אושוויץ, לא היה צמחוני כלל וכלל. כך למשל אסירה (לא יהודיה) באושוויץ בשם אליאנור הודיס שעבדה בביתו של רודולף הס, ושימשה כפילגשו, תיארה בעדותה כיצד בהיותה בביתו של הס היא אכלה את אותו המזון שאכל הס, ושכלל בין השאר גם בשר (People In Auschwitz מאת Herman Langbein  עמ' 412, וראו גם כאן). עדויות אחרות מתארות כיצד אנשי סגל המחנה נהגו לספק שימורי דגים ממטבח המחנה לביתו של הס (Anatomy of the Auschwitz Death Camp עמ' 257).
יתר על כן רודולף הס עסק בציד. אריך גרונקה היה אסיר גרמני פלילי שנשלח לעבודה באושוויץ ששוחרר על ידי הס שמינה אותו לאחראי על מפעל עיבוד העורות במחנה. גרונקה סיפק למשפחת הס מוצרי עור שונים ודברים אחרים, והפך לידידו של הס. בעדות שמסר בבית משפט בפרנקפורט ב1963 הוא סיפר שהוא והס יצאו לצוד ביחד כבילוי ידידותי משותף. (People In Auschwitz מאת Herman Langbein  עמ' 311)

ישנם אנשים אחרים, כמו למשל האתנוגרף ארנולד אלרוקה בספר Regarding Animals, שאינם טוענים שהס היה צמחוני אבל שהוא "היה אוהב גדול של בעלי חיים, במיוחד סוסים" (ראו כאן). זה אכן נכון שהס הגדיר עצמו כאוהב בעלי חיים. אבל האם הוא באמת היה כזה? ראינו כרגע שהס עסק בציד לשם שעשוע, וזה די ברור שמי שעוסק בציד לשם שעשוע אינו יכול להחשב כאוהב בעלי חיים אמיתי. 
אבל לא רק ביחס לחיות ציד אלא אפילו ביחס לסוסים לא ברור האם אפשר באמת להחשיב את הס כאוהב סוסים. באופן כללי אפשר לשאול האם אדם שתחביבו הוא לרכוב על סוסים אוהב אותם או מנצל אותם. ובאופן פרטני יותר, ידוע לנו שהס הסתובב כל הזמן עם שוט רכיבה. אמנם בספר הזכרונות שכתב אחרי המלחמה לפני שהוצא להורג על ידי הפולנים הוא טען ש"השוט שלו כמעט אף פעם לא נגע בסוס שלו, ועוד פחות מכך באסירים". אבל כשם שיש ספק אם אפשר להאמין לסיפא של ההצהרה הזו, כך יש ספק האם אפשר להאמין לרישא שלה. ובכל מקרה אפילו אם נאמין לדברים אלו הרי הוא מודה שלמעשה הוא כן הכה את הסוס שלו, גם אם לעתים רחוקות מאד.

מתוך הספר Death Dealer: The Memoirs of the SS Kommandant at Auschwitz עמ' 179

רודולף הס, ידידו וממלא מקומו של היטלר
היחיד מבין הבכירים בקבינט של היטלר שהיה כנראה צמחוני במשך תקופה מסויימת הוא רודולף הס, שנשא בתפקיד ממלא מקום הפיהרר. אבל גם במקרה שלו נראה שהמניע העיקרי היה בריאותי. ההיסטוריון וולף שווארצוואלר שחיבר ביוגרפיה של רודולף הס בשם Rudolf Hess: The Last Nazi מציע (בעמ' 157-161) שרודולף הס היה חסיד של התאוריה הביודינמית של רודולף שטיינר (מייסד האנתרופוסופיה) שהיה צמחוני בעצמו, ושטען שיש יתרונות בריאותיים לתזונה צמחונית, אף כי אינה מתאימה לכל אדם, ורופא מאסכולה זו הוא שהכתיב לרודולף הס דיאטה צמחונית על פי העקרונות הביו-דינמיים. אישוש לטענה זו אפשר למצוא בסיפור הבא שמספר אלברט שפר בספרו INSIDE THE THIRD REICH עמ' 119:

Hess came to table about once every two weeks; he would be followed by his adjutant in a rather weird getup, carrying a tin vessel containing a specially prepared meal which was to be rewarmed in the kitchen. For a long time it was hidden from Hitler that Hess had his own special vegetarian meal served to himself. When someone finally gave the secret away, Hitler turned irritably to Hess in the presence of the assembled company and blustered: "I have a first-class diet cook here. If your doctor has prescribed something special for you, she will be glad to prepare it. But you cannot bring your food with you". Hess, even then inclining to obstinate contrariness, began explaining that the components of his meals had to be of special biodynamic origin. Whereupon Hitler bluntly informed him that in that case he should take his meals at home. Thereafter Hess scarcely ever came to the dinners. 

על כל פנים, תהיה הסיבה לצמחונותו של הס אשר תהיה, היא לא החזיקה מעמד זמן רב.
ב1941 הוא טס על דעת עצמו לבריטניה בנסיון לשאת ולתת עם הממשלה הבריטית על הפסקת המלחמה. הוא נכלא, ובילה את 46 השנים הנותרות בחייו, עד מותו ב1987, בכלא של בעלות הברית, תחילה בבריטניה ואחרי המלחמה בכלא שפנדאו שבברלין. בכלא שבו בילה את מרבית שנות חייו הבוגרים הוא כבר לא היה צמחוני כלל וכלל.
למעשה כבר זמן קצר אחרי כליאתו בבריטניה, עוד בעיצומה של המלחמה, הוא מתואר כמי שאוכל בשר עם הרופא הצבאי הבריטי קולונל גיבסון גרהם מתוך קערה משותפת (בגלל חששו מהרעלה):

מתוך עמ' 174 מהספר The Uninvited Envoy

גם בשנות חייו הרבות בכלא שפנדאו הוא מתואר כאוכל בשר מובהק. בספר Prisoner #7: Rudolf Hess שכתב הקולונל יוג'ין בירד שהיה המפקד האמריקאי של כלא שפנדאו מופיעים תאורים רבים של הס אוכל בשר מסוגים שונים. כך למשל בעמ' 152 מתוארות מנות עיקריות של עוף, חזיר או ברווז או נתחי בשר קרים, בעמ' 196 ארוחת צהריים של שרימפס, ובעמ' 257 מסופר כיצד הס מזמין שניצל וינאי לארוחת ערב:

חיבת ציד בקרב גנרלים בSS ומושלים נאצים (גאולייטרים) - חלק ב'

בפוסטים הקודמים הראיתי שרבים מחברי הקבינט של היטלר, וכן רבים מפושעי המלחמה הנאצים הבכירים שהוצאו להורג, היו חובבי ציד. בפוסט זה אעסוק בפושעי מלחמה נאצים בכירים שהצליחו לחמוק מעונש מוות על ידי התאבדות או מוות בתאונה או כאלו שנענשו בעונש מאסר בלבד.

יש עדויות רבות על כך שרבים מאד מהקצינים הבכירים הנאצים היו חובבי ציד. כך למשל היטלר עצמו אמר בשיחה ב7 לספטמבר 1942 שציד עבור הקצינים הגרמנים הוא כמו תכשיטים עבור נשים. (Hitler Table Talk עמ' 451).

אם נתבונן באופן פרטני בגנרלים בSS ומושלים נאציים שהואשמו בפשעי מלחמה ולא הוצאו להורג נגלה שהיו כמה עשרות כאלו. כמובן שאין לי את הזמן והאמצעים לחקור באופן יסודי לגבי כל אחד ואחד מהם האם הוא אישית היה חובב ציד. אבל אגב התחקיר שעשיתי על חיבת הציד בקרב בכירי הקבינט של היטלר גיליתי באקראי גם מידע שמאשר באופן פרטני את חיבת הציד של כמה מאותם פושעי מלחמה מהדרג השני שלא הוצאו להורג. 

1. אריך קוך - עסקן ומושל נאצי. היה מושל על חלק מפולין הכבושה ומושל קומיסריון הרייך אוקראינה. בתפקיד זה קוך היה אחראי על הוצאה להורג של אזרחים ושליחת עובדי-כפייה לעבוד בשטח הרייך ועל השמדתם של יהודי אוקראינה על ידי האיינזצגרופן. לאחר המלחמה נידון למוות בשל פשעי מלחמה, אך עונשו הומר למאסר עולם. מת בכלא הפולני.

על היותו חובב ציד מעידה למשל העובדה שב17 בינואר 1942 ארגן ארוע ציד בהשתתפות הימלר (ראה Heinrich Himmler: A Life מאת Peter Longeric עמ' 554) ובספטמבר 1942 השתתף בארוע ציד שאורגן על ידי הימלר. (The SS Dirlewanger Brigade: The History of the Black Hunters מאת כריסטיאן אינגראו עמ' 103).

2. אודילו לוטאריו גלובוצניק - היה קצין אוסטרי בכיר באס אס בדרגת גרופנפיהרר (=גנרל), ופושע מלחמה נאצי בולט שהיה אחראי לרציחתם של כשני מיליון בני אדם במלחמת העולם השנייה, רובם המוחלט יהודים. בסוף המלחמה התאבד לאחר שנתפש על ידי בעלות הברית.

על היותו חובב ציד מעידה העובדה שהוזמן על ידי הימלר להשתתף בארוע ציד בתחילת המלחמה, ובתגובה הזמין את הימלר להשתתף איתו בארוע ציד שאירגן בלובלין בינואר 1941. (The SS Dirlewanger Brigade: The History of the Black Hunters מאת כריסטיאן אינגראו עמ' 103).

3. פרידריך אלפרס - פוליטיקאי נאצי וקצין SS בדרגת כבוד של אוֹבּר-גרוּפנפיהרר (=גנרל). אחראי למספר רב של מעשי רצח בעת ההשתלטות הנאצית על גרמניה. התאבד בעת נפילתו בשבי בעלות הברית.
היה צייד נלהב, ונשא בתפקיד ממונה על הציד (ייגרמייסטר). כאן ניתן לראות תמונה שלו לצד גרינג בחגיגות יום הוברטוס (4 בנובמבר) שהוא יום חגם של הציידים (הוברטוס הוא הקדוש שנחשב בנצרות לפטרונם של הציידים).

4. אדוארד דיטל - גנרל גרמני בווארמכט שהיה חביב במיוחד על היטלר. היה נאצי אדוק ואנטישמי קיצוני. ישנן טענות שהוא היה מעורב גם בפשעי מלחמה, אם כי העניין לא התברר עד תום מבחינה משפטית משום שהוא נהרג עוד בזמן המלחמה בהתרסקות מטוס שהטיס אותו חזרה מפגישה עם היטלר ב1944. 
על עובדת היותו חובב ציד מושבע מעיד טייסו של היטלר הנס באור בספרו I was Hitler's Pilot:

5. קרל וולף, קצין SS בדרגת אובר-גרופנפיהרר (=גנרל). מפקד כוחות הSS באיטליה. השתתף בגירושם של לפחות 300,000 מיהודי גטו ורשה לטרבלינקה, בגירוש יהודי איטליה לאושוויץ ובהרג פרטיזנים איטלקיים. לאחר המלחמה הואשם בפשעי מלחמה וישב בכלא.
על היותו חובב ציד מעידה העובדה שהשתתף בארוע הציד עם הימלר, ריבנטרופ וצ'יאנו, המוזכר בפוסט כאן, וכן בארוע הציד שארגן הימלר בספטמבר 1942 שהוזכר לעיל.

6. גוטלוב ברגר - קצין SS בדרגת אובר-גרופנפיהרר (=גנרל) וראש המשרד הראשי של הSS.  לאחר המלחמה הואשם בפשעי מלחמה וישב בכלא.
כאן ניתן לראות אזכור של השתתפותו בציד עופות מסוג חובה גדולה (bustard) לפני המלחמה.

צילום מהספר The SS: A New History

כמו כן, רב המרגלים הגרמני שלנברג מספר על ארוע ציד שארגן ברגר בינואר 1945 ממש לקראת סוף המלחמה. (Hitler's Last Chief of Foreign Intelligence: Allied Interrogations of Walter Schellenberg)

7. אריך פון דם באך-צֶלֶבְסְקִי - פושע מלחמה נאצי אשר תמורת עדותו לא הועמד לדין על פשעי מלחמה. איש ה-SS בעל דרגת אובר-גרופנפיהרר (=גנרל), ממדכאי מרד ורשה (הפולני). לאחר המלחמה הורשע ברציחות על רקע פוליטי ונפטר בכלא.

על היותו חובב ציד מעידה העובדה שהוזמן ע"י הימלר להשתתף איתו בארוע ציד שאירגן בספטמבר 1942. (The SS Dirlewanger Brigade: The History of the Black Hunters מאת כריסטיאן אינגראו עמ' 103).

8. אוטו רש - היה בריגדפיהרר (=גנרל) באס אס ופושע מלחמה נאצי. פיקד על איינזצגרופה C שפעלה באוקראינה ורצחה כ-221 אלף אזרחים, רובם ככולם יהודים, והיה ממפקדי הטבח בבאבי יאר. מת בכלא בעלות הברית לפני תום משפטו ב1948 כתוצאה מדמנציה. עסק בציד עוד מנעוריו יחד עם אביו, כפי שסיפר במשפטו. התאור להלן על פי הספר The Eichmann Kommandos שנכתב ע"י מיכאל מוסמנו ששימש כשופט במשפטו של רש:

דבריו של אוטו רש מאלפים במיוחד בצביעותם. מי שחונך מילדותו שהדרך לכבד את יצירי הבורא האילמים היא לטבוח אותם, אולי אין פלא שהפך בבגרותו לרב טבחים של בני אדם...

בפוסט הבא ארד דרגה נוספת בהיררכיה הנאצית, ואעסוק בחיבת הציד בקרב האנשים שעסקו בפעולות ההשמדה והעינויים בשטח, במקום שהפך לסמל של השואה - מחנה אושוויץ.

נ.ב. עוד גנרלים בSS ומושלים נאציים שמצאתי באקראי שהיו חובבי ציד (לאחר פרסום ראשון של מאמר זה):

9. יוזף "זפ" דיטריך -  קצין בכיר בוואפן אס אס בדרגת אוברסט-גרופנפיהרר (=גנרל). היה מקורב אישית להיטלר ושימש כנהגו ושומר ראשו בתחילת דרכו הפוליטית. לאחר המלחמה נשפט כפושע מלחמה בשל מעורבתו ברצח שבויים אמריקאים ונידון למאסר עולם, אך זכה לשחרור מוקדם.

הביוגרפיה שלו (Guarding the Fuhrer: Sepp Dietrich and Adolf Hitler שחוברה ע"י בליין טיילור) מתארת את היותו חובב ציד מושבע, ושם ניתן לראות אף תמונה שלו בארוע ציד עם הימלר והיידריך. לאחר שהשתחרר מהכלא לאחר המלחמה המשיך לעסוק בציד, ופעם ב1960 אף גורש מאתר ציד באוסטריה מאחר ששאר הציידים במקום סירבו לארח בקרבם פושע מלחמה מורשע.

10. מקס אמן - פוליטיקאי נאצי וקצין SS בדרגת כבוד של אוֹבּר-גרוּפנפיהרר (=גנרל). בין האחראים הראשיים על העתונות וההוצאה לאור בגרמניה הנאצית. ידיד ותיק של היטלר ששירת עמו בצבא במלחמת העולם הראשונה.
על חיבתו לציד מעידה העובדה שאיבד את ידו השמאלית בתאונת ציד ב1931.

11. קארל קאופמן - מושל המבורג. המושל הנאצי הראשון בגרמניה שגירש את היהודים משטחו. הורשע בפשעי מלחמה ונידון למאסר.
היה צייד נלהב כפי שניתן לראות בקישור כאן.

מותר האדם מן הבהמה? מאמר דעה מאת איתי שחם

הערה: זהו מאמר דעה שהתקבל מאת איתי שחם. הוא אינו מבטא בהכרח את עמדת בעל הבלוג.

בתור מי שעוסק הרבה בנושא זכויות בעלי חיים, אני תוהה לעיתים תכופות בנוגע לחשיבות חייו של בעל חיים לא-אנושי בהשוואה לחייו של אדם. אישית, אני לא משוכנע שחיי אדם יותר חשובים אובייקטיבית מחיים לא-אנושיים, ואני מאמין שתחושת העליונות של האדם נובעת מהשאיפה הטבעית של המין האנושי לשרוד ולהתרבות גם אם הדבר בא על חשבון מינים אחרים.

טיעון שאני נתקל בו לעיתים קרובות אשר מתיימר להצדיק את תחושת העליונות של האדם באמצעות כלים "רציונליים" הוא שחיים של אדם חשובים יותר מחייו של בעל חיים לא-אנושי משום ש"לאדם יש פוטנציאל גדול יותר לתרום לחברה". דעתי היא שטיעון זה אינו מחזיק מים, מ-4 סיבות עיקריות:

1.   הפוטנציאל הוא אינדיבידואלי ואינו זהה אצל כל בני האדם: אם היינו הולכים עד הסוף עם התפישה לפיה ערך חייו של בעל חיים נקבע לפי הפוטנציאל שלו לתרום לחברה, היינו מייחסים ערך שונה לחייו של אדם מסוים לעומת אדם אחר, משום שלאנשים שונים יש פוטנציאל שונה לתרום לחברה. האם לאדם הסובל מפיגור שכלי פוטנציאל זהה לשל גאון? האם למחלק עיתונים אותו פוטנציאל לתרום לחברה כמו למנתח לב? האם לאדם בסוף ימיו פוטנציאל זהה לילד צעיר ומוכשר?

לפי עקרון זה, יהיה זה מוסרי להרוג אדם חף מפשע הלוקה בשכלו על מנת להציל את חייו של מי שתפקודו השכלי תקין, או מעל הממוצע. האם הייתם מוכנים לקחת את ליבו של אדם עם תסמונת דאון להשתלה בגופו של מדען מוכשר? האם הייתם מונעים טיפול רפואי מקשישים דמנטיים על מנת לפנות משאבים רבים יותר לטיפול בצעירים שתפקודם השכלי תקין?

2.   פוטנציאל הוא דו-כיווני: ככל שהפוטנציאל לעשות טוב גדול יותר, כך גם הפוטנציאל לעשות רע. לאדם הממוצע פוטנציאל גדול יותר מאשר לבעלי חיים אחרים להשפיע לטובה על החברה. אדם עשוי לפתח תרופות מצילות חיים, לנהל מגעים להשגת שלום בין עמים או להקים בתי תמחוי להאכלת עניים. מנגד, לאדם יש פוטנציאל גדול יותר להזיק לחברה, אם יהיה רודן, טרוריסט, מפתח כלי נשק הרסניים או מפתח תעשיות מזהמות. לבעלי חיים לא-אנושיים פוטנציאל קטן יותר לגרום לשינוי משמעותי לטובת החברה, אך גם לרעתה. פרות ותרנגולות לא יביאו לנו את איינשטיין או את גנדי הבאים, אך גם לא את היטלר, סטלין, בן לאדן או אל קפונה הבאים.

3.   בעלי חיים לא-אנושיים חיוניים לקיומנו: החברה דווקא מסתייעת רבות בבעלי חיים לא-אנושיים, במתוכנן או שלא במתוכנן. כלבים ממלאים את חיינו בשמחה ואף מסייעים לעיוורים ככלבי נחייה ולשוטרים בעזרת חוש הריח המפותח שלהם לאיתור סמים או פצצות. האם כלב משטרתי שהציל את חייהם של מאות אנשים כשאיתר פצצה שהוטמנה באזור הומה אדם מועיל לחברה פחות מהאדם שהטמין אותה שם? ומה לגבי מינים החיוניים לקיום המאזן האקולוגי, כגון דבורים המאביקות פרחים ומאפשרות קיום צמחייה שבלעדיה יתמוטט המאזן האקולוגי המקיים אותנו? אם היינו מקריבים את קיום הדבורים כדי להציל את חייו של אדם אחד, חשוב ככל שיהיה, היינו גוזרים על עצמנו הכחדה.

4.   תרומה לאיזו חברה?: כשאנשים מדברים על תרומה ל"חברה", לאיזו חברה הם מתכוונים? בטבע ישנן חברות רבות, כגון עדרי פילים, עדרי איילים, להקות ציפורים, כוורות דבורים, להקות דגים, קיני נמלים וכו'. האם לאדם יש פוטנציאל גדול יותר לתרום לעדר פילים מאשר לפיל מאותו העדר? נראה שכאשר אנשים משתמשים במילה "חברה", הם מתכוונים לחברה האנושית בלבד. אם אותם אנשים יוצאים מנקודת הנחה שהחברה האנושית חשובה יותר מכל חברה אחרת, אז למעשה הם החליטו מראש שבני אדם יותר חשובים מבעלי חיים אחרים, מה שהופך את הטיעון למעגלי וחסר משקל לוגי. רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ אינם אנושיים ואינם מפיקים תועלת מקיומו של האדם, אלא להיפך: הם הולכים ומתמעטים כתוצאה מפעילות אנושית אשר פוגעת בסביבה ומשמידה בתי גידול של בעלי חיים רבים. אנו נמצאים כרגע במהלכה של הכחדה המונית של מינים על פני כדור הארץ אשר פעילות אנושית תורמת לה רבות. אם נסתכל על כל החיים על פני כדור הארץ כעל חברה אחת גדולה, נראה שבני אדם גורמים לה נזק רב יותר באופן ניכר לעומת כל תועלת שהם מביאים לחברה זו. יתרה מכך, פוטנציאל הנזק של בני האדם עולה לאין שיעור על פוטנציאל הנזק של כל מין אחר, כך שלא שבעלי חיים לא-אנושיים חשובים לחברה לא פחות מבני אדם, ויש שיאמרו שהם חשובים הרבה יותר.